הקדמה: לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש לוודא מספר דברים- לא חלה התיישנות על התביעה, פניה לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית, היוועצות במומחה רפואי המסוגל לספק חוות דעת רפואית מטעמו ועוד.
בדקו כי לא חלה התיישנות
תביעות נזיקין, לרבות רשלנות רפואית בניתוח, יש להגיש בתוך שבע שנים מיום גיבוש עילת התביעה (כלומר, מיום קרות הנזק), או מיום בו נתגלה הנזק, במידה ולא היה ניתן לגלותו קודם. בכל מקרה, גם ברשלנות רפואית בניתוח התביעה תוגש עד עשר שנים מרגע גילוי הנזק, וזאת משיקולים שונים - פגיעה בגישה לראיות רפואיות, שיקולים כלכליים, שיקולי מדיניות משפטית.
כלומר, כאשר ניגשים לרשלנות רפואית עורך דין, יש לציין בפניו את מועד גיבוש עילת התביעה ולברר עמו האם כלל ניתן להגיש את התביעה לאור חלוף הזמן מיום קרות או גילוי הנזק. במקרה ומדובר בנזק אצל קטינים (מתחת לגיל 18), מרוץ ההתיישנות מתחיל עם הגעת הקטין לגיל 18, ועד גיל 25 (שבע שנים מגיל 18). תביעת רשלנות רפואית יכולה שתוגש בעקבות טיפול רפואי לקוי, לרבות רשלנות רפואית בניתוח.
כיצד מתנהל הליך תביעת רשלנות רפואית?
1. משך התנהלות תביעת רשלנות רפואית- התנהלות תביעת רשלנות רפואית על ידי רשלנות רפואית עורך דין, מרגע הגשת כתב התביעה ועד לקבלת פסק דין, אורכת לרוב בין שנתיים ל-4 שנים. לרוב, מסתיים ההליך בפשרה.
היתרון שבסיום הליך תביעת רשלנות רפואית בפשרה, הוא כמובן קיצור משך הזמן לקבלת פיצוי- פיצוי אשר בהליך ללא פשרה, ובדרך של שמיעת עדים, כלל לא הייתה וודאות שהיה ניתן. החיסרון שבסיום תיק תביעת רשלנות רפואית בפשרה הוא, לרוב, הסתפקות בסכום נמוך מהסכום הנדרש.
סיום תביעת רשלנות רפואית בפשרה על ידי רשלנות רפואית עורך דין, חוסכת בזמן ובהוצאות משפטיות יקרות, ומאפשרת לצדדים להימנע מפגיעה אפשרית במוניטין ובמקרה של הגוף הרפואי הנתבע, להימנע מסלילת הדרך לתביעות רשלנות רפואית נוספות על ידי תובעים נוספים בגין הפעולה שבגינה הגוף הרפואי נתבע.
2. אופן הגשת תביעת רשלנות רפואית- תביעת רשלנות רפואית המוגשת על ידי רשלנות רפואית עורך דין, מציינת את עובדות המקרה, כולל רשלנות רפואית בניתוח - תיאור אופן הטיפול הלקוי והרשלני לכאורה, ותיאור הקשר הסיבתי שבין הטיפול הרפואי הרשלני לבין הנזק שנגרם לתובע, שגם אותו יש להוכיח. לסיכום, על רשלנות רפואית עורך דין להוכיח שלושה מרכיבים לצורך גיבוש עילת רשלנות רפואית:
א. הוכחת התנהלות רשלנית של הצוות הרפואי.
ב. הוכחת נזק.
ג. הוכחת קשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית הרשלנית לבין הנזק.
לתביעת רשלנות רפואית יש לצרף: כתב תביעה, חוות דעת רפואית מטעם התובע, אסמכתאות כגון רשומות רפואיות מהמוסד הרפואי המטפל. בתביעת נזקי גוף אין חובה לציין את סכום התביעה, בניגוד לתביעות נזקי רכוש.
3. קבלת חוות דעת מומחה- המפתח לתביעת הרשלנות- חוות דעת מומחה רפואי היא ללא ספק המפתח לביסוס עילת התביעה הנזיקית. לא בכדי, בתביעות נזקי גוף יש חובה לצרף חוות דעת מומחה לכתב התביעה, בניגוד לתביעות נזקי רכוש, בהן לרוב מוגשת חוות הדעת בנפרד מכתב התביעה.
ואולם, בקבלת חוות דעת מומחה רפואי לא מסתכמת התביעה, שכן גם הנתבע רשאי להצטייד בכתב הגנתו בחוות דעת מומחה מטעמו. בתי המשפט רשאים לקבל איזו מגרסאות המומחים, או למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט שיכריע.
המומחה הרפואי יגיש לרשלנות רפואית עורך דין את חוות דעתו המנומקת, לאחר שבדק את המטופל ובדק את הרשומות הרפואיות הרלוונטיות.
הערה: מה צריכה להכיל חוות דעת רפואית? עליה להכיל את שם הרופא המומחה, סוג מומחיותו לרבות וותק, הצהרת הרופא על אמיתות הכתוב בחוות דעתו, ציון עובדות המקרה, מקורות הסתמכות, דיון ומסקנות, התייחסות לשאלות השנויות במחלוקת, נימוק לקביעותיו.
הניסיון בבתי המשפט מלמד, כי חוות דעת מנומקת היטב, משקלה יגבר על חוות דעת שאינה מנומקת היטב, ולכן רצוי לוודא כי המומחה שעליו מסתמכים בתביעת רשלנות רפואית, מעניק חוות דעת מנומקת ומרשימה.
4. פיצויים אפשריים בתביעת רשלנות רפואית- במסגרת תביעת רשלנות רפואית, לרבות רשלנות רפואית בניתוח, ניתן לדרוש נזקים זמניים, נזקים קשים, נזקים אסתטיים. נזקים אסתטיים יהיו לרוב נמוכים יחסית, אך נזקים קשים עשויים להגיע לפיצוי של מליוני שקלים. בתי המשפט יבדקו את כושר ההשתכרות ואובדנו, תוחלת החיים של התובע, גילו, מצבו הרפואי לפני האירוע הרשלני ועוד.
סיכום:
לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית יש לפנות לעורך דין רשלנות רפואית ולוודא כי לא חלה התיישנות על הגשת התביעה.את התביעה ניתן לנהל עד תומה, או בפשרה. בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קיומו של נזק, קיום טיפול רשלני והוכחת הקשר הסיבתי בין השניים.
כמו כן, יש צורך להצטייד בחוות דעת רפואית הנסמכת על רשומות רפואיות ובדיקות, ורצוי לוודא כי חוות הדעת מנומקת ולכן "איכותית", דבר אשר יגדיל את הסיכוי לקבלה. פיצויים בתביעות רשלנות רפואית נעים בין עשרות אלפי שקלים למליוני שקלים, לפי חומרת הפגיעה ופרמטרים נוספים.