הקדמה: תביעות ייצוגיות התפתחו בשנים האחרונות, בעקבות חקיקת חוק תובענות ייצוגיות. תביעה ייצוגית לא ניתן להגיש בכל מקרה, אלא על פי העילות המנויות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. מדובר בתביעות בנושאים צרכניים בעיקר, הגבלים עסקיים, גביה שלא כדין על ידי רשות ועוד.
תביעה ייצוגית מוגשת על ידי תובע יחיד\מספר תובעים ה"מייצגים" (ומכאן שמה- תביעה ייצוגית) קבוצה גדולה של לקוחות או של נפגעים אחרים, אשר גובה הפגיעה שנגרם לכל אחד מהם אינו גבוה ועל כן אינם בעלי תמריץ להגיש תביעה עצמאית.
כיצד התפתח מוסד התביעה הייצוגית?
בעבר, התאפשר להגיש תביעה ייצוגית לפי סעיף 29 לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984. לנוכח הבעיות שעוררה תקנה זו, הותקן חוק תובענות ייצוגיות בשנת 1996, זאת לאור התפתחות חברות ענק בישראל אשר להן מספר לקוחות גדול, כגון חברות התקשורת ורשתות הסופרמרקטים.
חוק תובענות ייצוגיות ייחד את מוסד התובענה הייצוגית לנושאי צרכנות, מפגעים סביבתיים, הגבלים עסקיים, ביטוח, בנקאות, ניירות ערך, עניינים מסוימים בסמכות בית הדין לעבודה, שוויון לאנשים בעלי מוגבלות ואפליה בכניסה למקומות והענקת שירותים וכן תביעות כנגד רשויות בגין גביה שלא כדין.
רוב התובענות מסתיימות בפשרה, שהיא לעיתים אינטרס שני הצדדים- של הנתבעת- במטרה לחסוך את הפרסום (השלילי) הרב המתלווה לניהול תביעה ייצוגית, ושל התובע- אשר מובטח לו פיצוי ואינו צריך להמשיך ולהוכיח את טענותיו.
כנגד מי ניתן להגיש תביעה יצוגית?
תביעה יצוגית ניתן להגיש נגד אחד הגופים או באחת העילות המנויות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-1996.
להלן הרשימה המובאת בחוק תובענות ייצוגיות:
1. תובענה ייצוגית נגד עוסק, כפי שמוגדר בחוק גנת הצרכן, בעניין שבינו לבין לקוחו, בין אם נערכה בינו לבין הלקוח עסקה ובין אם לאו.
2. תובענה ייצוגית נגד סוכנות ביטוח, סוכן ביטוח, חברה מנהלת בעניין חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבין הלקוח למבטח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
3. תובענה ייצוגית בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
4. תובענה ייצוגית נגד בנק, בעניין שבנו לבין הלקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
5. תובענה בעילה הנוגעת לנייר ערך או ליחידה.
6. תובענה ייצוגית בנוגע למפגע סביבתי המוגשת נגד הגורם שמביא לפגיעה.
7. תובענה ייצוגית המוגשת בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים משנת 2000.
8. תביעה יצוגית בעילת הפליה בעבודה, על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, 1988.
9. תביעה יצוגית לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, משנת 1996.
10. תביעה יצוגית לפי פרקים ד', ה', ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
11. תביעה יצוגית לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה משנת 1965.
12. תביעה יצוגית לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) משנת 2005.
13. תביעה יצוגית בעילה אשר לבית הדין האזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי חוק בית הדין לעבודה משנת 1969, למעט תביעה בגין הלנת שכר או הלנת פיצויי פיטורים.
תביעה ייצוגית כנגד רשות מרשויות המדינה
תביעה ייצוגית\תובענה ייצוגית (שמות שונים לתביעה דומה) ניתן להגיש כנגד רשות מרשויות המדינה במקרים מסוימים, כגון סכומים שגבתה הרשות שלא כדין. מדובר, למשל, במקרים בהם רשות מקומית גבתה היטל ארנונה בשיעור גבוה מהשיעור המותר.
לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגד רשות לפיצוי כספי בגין נזק שגרם גורם אחר, בעילה של הפעלה\אי הפעלת סמכות הפיקוח של הרשות או הסדרה או אכיפה.
לסיכום, על מנת להגיש תביעה ייצוגית, יש לברר ראשית אם הנושא בגינו נרצה להגיש תביעה ייצוגית מופיע בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, המונה את המקרים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית. תביעה ייצוגית הוגשה בעבר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, אך משנת 1996 מוגשת היא לפי חוק תובענות ייצוגיות. הנושאים בהם מוגשות תביעות ייצוגיות הינם כספיים ברובם, ונוגעים לצרכנות, ביטוח, בנקאות, מפגעים סביבתיים ועוד.