הקדמה: בפני בתי המשפט בישראל מונחות תביעות רבות בגין לשון הרע, חלקן בגין פרסום לשון הרע בעיתונות הכתובה. תביעות בגין לשון הרע שהוגשו על פי חוק איסור לשון הרע על ידי עורך דין לשון הרע עשויות להעשיר את כיסו של התובע בעשרות אלפי שקלים, כאשר אחד השיקולים להגדלת גובה הפיצוי על פי חוק איסור לשון הרע, הוא התפוצה שבה פורסם דבר לשון הרע. עורך דין לשון הרע הבקיא בתחום, יביא את עובדת תפוצת הפרסום בפני בית המשפט במטרה להגדיל את גובה הפיצוי שינתן למרשו.
להלן נמנה מספר דוגמאות לתביעות לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע שהוגשו על ידי עורך דין לשון הרע כנגד עיתונים בישראל.
טאובר נ' הרוש (ת"א 160211-09)
במקרה זה, תבעה הגב' מינה טאובר, מורה בבית ספר אורט, את המקומון האשדודי "ידיעות אשדוד", על כך שפרסם כתבה ובה נטען כי פעלה שלא כדין כאשר האריכה את חופשתה בחוץ לארץ באמתלה של חופשת מחלה. בעקבות פרסום כתבה זו במקומון, הגישה הגב' טאובר תביעה בגין לשון הרע.
בית המשפט פסק כי לא עומדת למקומון טענת "אמת דיברתי", טענת הגנה אפשרית על פי חוק איסור לשון הרע באמצעות עורך דין לשון הרע. משלא הוכיח המקומון את טענת "אמת דברתי", נשמטת גם טענת תום הלב, האפשרית אף היא על פי חוק איסור לשון הרע. בית המשפט הבהיר בפסק דינו כי בבחינת טענת תום הלב, יש לבחון את כוונותיו של המפרסם, האם האמין בתום לב באמיתות הדברים שפרסם, אך מאחר ולא נערך בירור מקיף אודות פרטי הפרסום, לא עומדת לנתבע טענת תום הלב הקבועה בחוק איסור לשון הרע.
לתובעת נפסקו פיצויים (ללא הוכחת נזק, על פי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע), בסך 75,000 ₪.
רע"א 00\4740 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ואח'
במקרה זה משנת 2001, הגישו התובעים תביעה בגין לשון הרע, בעקבות פרסום בעיתון ידיעות אחרונות, על כך שהתובעים הפקירו את ביתם בבית החולים לאחר לידתה, משגילו כי היא סובלת ממחלה קשה. עוד פורסם בידיעות אחרונות, כי התובעת היא נרקומנית.
בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצויים על פי חוק איסור לשון הרע.
אלי לוק נ' ידיעות אחרונות (ת"א (תל אביב) 48982-04)
במקרה זה, תבע אלי לוק את עיתון ידיעות אחרונות על כך שלא פרסם את דבר זיכויו מעבירות ביטחוניות בהן נחשד. התובע זכה, על פי חוק איסור לשון הרע באמצעות עורך דין לשון הרע בפיצוי בגובה 50 אלף ₪. בחוק איסור לשון הרע נקבע כי פרסום באמצעי תקשורת על אודות פתיחה בחקירה פלילית או הגשת כתב אישום או הרשעת אדם בעבירה פלילית, ולאחריהן זוכה אותו אדם, ואותו אדם דרש מאמצעי התקשורת שפרסם את דבר חקירתו או הרשעתו לפרסם כי זוכה מאשמה, על אמצעי התקשורת לפרסם את דבר הזיכוי בתוך זמן סביר מיום שנדרש.
במקרה זה, בית המשפט קבע כי זוהי חובתו החוקית של ידיעות אחרונות לפרסם את דבר שחרורו של התובע, ברמת חשיפה תקשורתית דומה לזו שהתקיימה כשפורסם דבר החקירה כנגד התובע.
גלובס עיתון העסקים של ישראל נ' עו"ד אריאלי (ת"א 1566-01)
במקרה זה, פורסם בעיתון גלובס כי עו"ד שמואל אראלי, מואשם בעבירות זיוף. בפרסום אויית שמו "אריאלי". עו"ד שמואל אריאלי, פנה למערכת עיתון גלובס וביקש את תיקון שמו של עו"ד אראלי שהואשם בפלילים, מאריאלי לאראלי. עיתון גלובס, הנתבע, נענה לבקשת עו"ד אריאלי, אך בדבר ההבהרה שפרסם העיתון, פרסם בשנית את שמו של עורך הדין המואשם בפלילים "אריאלי" ולא "אראלי". הבהרה נוספת, מתוקנת, פורסמה בשנית.
בעקבות מקרה זה, זכה התובע, עו"ד שמואל אריאלי, לפיצוי בסך 50,000 ₪.
לסיכום, בפני בתי המשפט מונחים כתבי תביעה רבים בגין לשון הרע על ידי עורך דין לשון הרע. בתי המשפט לוקחים בחשבון בגזרי דינם את עובדת פרסום דבר לשון הרע בעיתון, באופן שדבר לשון הרע זמין לעשרות אלפי קוראים. על מנת להגדיל את הסיכוי לקבלת פיצוי גבוה בגין עבירה על חוק איסור לשון הרע, רצוי להיוועץ בעורך דין לשון הרע הבקיא בפסיקה ובחקיקה הרלוונטיים.