שכר הטרחה יקבע באמצעות משא ומתן בין עורך הדין לבין הלקוח. התעריף המומלץ המפורסם על ידי לשכת עורכי הדין איננו מחייב. יחד עם זאת, המחוקק התערב במקרים מסוימים והגביל את גובה שכר הטרחה המשולם לעורך דין.
במה תלויה הכנסתם של עורכי דין בישראל?
עורכי דין בישראל (ראה גם אתר עורכי דין בישראל http://www.lawyersnet.org.il/), כמו בעלי מקצועות חופשיים רבים, חשופים ברובם לכוחות השוק, ולהיצע וביקוש תהיה השפעה מכרעת על הכנסותיהם. מן הסתם אין לגזור גזירה שווה בין עורכי הדין המשרתים במשרות ציבוריות, בפרקליטות למשל או במשרדי הכונס הרשמי, לבין עורכי הדין בשוק הפרטי העובדים במשרד עורכי דין. כמו כן, גם בשוק הפרטי יש להבחין בין עורכי הדין העצמאיים או השותפים במשרד עורכי דין, לבין עורכי הדין השכירים. ברור מאליו כי לעצמאים פוטנציאל השתכרות גבוה יותר, אך מנגד, לשכירים ביטחון תעסוקתי רב יותר.
גובה ההשתכרות של עורכי הדין, להוציא לשם הדיון את עורכי הדין בשירות הציבורי, מושפע ממספר פרמטרים. נעמוד על חלקם.
א. הביקוש לתחום העיסוק המסוים: כמו בכל תחום, הביקוש וההיצע לא פסחו על עולם המשפט. פריחה של תחום עסקי או כלכלי, תביא בהתאם לפריחה בשירות המשפטי שהוא מקבל, ובהתאם לכוחות השוק, לביקוש רב יותר ולשכר גבוה יותר.
צמיחה בבניה ובייזום פרויקטים תביא לעליה בהכנסותיו של משרד עורכי דין העוסק בלווי מיזמי בניה. פריחה בענף ההיי-טק למשל, הביאה שגשוג של ממש לעורכי דין בישראל העוסקים בהיי-טק, בפיננסים, במיסוי בינלאומי ואף קניין רוחני.
ב. המיקום הגיאוגרפי: אין ספק שתעריפי שכר הטרחה במרכז גבוהים מן התעריפים שבפריפריה. בכך אין הדבר שונה מכל סוגי השירות כמעט, שעלותם גבוהה יותר במרכז, ודי להזכיר את גובה דמי השכירות שבמרכז לעומת הפריפריה. כמו כן, יותר הזדמנויות עסקיות מצויות במרכז הארץ, ומכאן יותר אפשרויות להתפתח ולהגדיל את ההכנסה.
ג. שיקולי יוקרה: אלו קיימים מן הסתם גם בעולם המשפט. עורכי דין בישראל המשווקים עצמם כעורכי דין יוקרתיים, ישקיעו יותר בעיצוב ובשיווק תדמית יוקרתית, במיקום, ובעצוב משרד עורכי דין לעילא. עלות זו תתגלגל בסופו של דבר אל הלקוח.
האם לעורכי דין בישראל נקבע תעריף מינימאלי לשכר הטרחה?
חוק לשכת עורכי הדין הסמיך את המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, באישור שר המשפטים, לקבוע כללים לשכר טרחה מינימאלי לפעולות משפטיות שונות. מכוח כך חוקקו כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימילי המומלץ), התש"ס – 2000.
כללים אלו, כשמם כן הם – המלצה בלבד, והם אינם מחייבים את עורכי הדין. שימושם העיקרי הוא לשם פסיקת הוצאות ושכר טרחה במסגרת פסקי דין בהעדר הגנה שניתנים על ידי בית המשפט, וכפרמטר לשם פסיקת שכר טרחה היכן שהוא מצוי במחלוקת שיפוטית. שכר הטרחה שגובה עורך הדין פתוח למשא ומתן בינו לבין לקוחו כמקובל בכל תחום, כל עוד לא הוגבל בחקיקה.
האם נקבע תעריף מקסימאלי לשכר הטרחה?
מנגד, המחוקק מצא לנכון להגביל את שכר טרחתם של עורכי הדין במקרים מסוימים ולקבוע תעריף מקסימאלי לשכר הטרחה שיגבו עורכי דין בישראל. כך מצא המחוקק לנכון להגביל את שכר טרחתם של כונסי נכסים בהליכי מימוש דירות מגורים בהוצאה לפועל. כמו כן הגביל המחוקק את שכר טרחתם של עורכי דין המטפלים בנזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לסיכום ניתן לומר שעורכי דין בישראל נהנים מחופש יחסי לדרוש שכר טרחה כטוב בעיניהם, ובהתאם לכוחות השוק ולכוח המיקוח שלהם אל מול הלקוח. משרד עורכי דין איננו כפוף לשכר הטרחה המינימאלי המומלץ איננו מחייב והוא משמש אך ככלי עזר שיפוטי בעיקר. ההגבלות על שכר הטרחה שגובה משרד עורכי דין הן מינימאליות, והמחוקק התערב במקרים נדירים. יהיו שיטענו – נדירים מידי.