חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 קובע כי בנוסף להגשת תביעות ייצוגיות יש להגיש בקשה לאישורן כתובענות ייצוגיות, במסגרתה יראו המבקשים כי היא עומדת בתנאי החוק, כמפורט להלן. סעיף 1 לחוק מונה את המטרות שלשמן הוא הוקם. כך, בין היתר, תכליתו של החוק הינה לעגן את זכות הגישה של הפרט לבית המשפט, לאכוף את הדין, ליצור הרתעה מפני הפרתו ולהביא למצב שבו יהיה ניהול הוגן, יעיל וממצה של תביעות ייצוגיות.
בתוספת השנייה לחוק נמנים העניינים אשר בגינם ניתן להגיש תביעות ייצוגיות, אשר מצטרפים להוראות חוק ספציפיות במסגרתן נקבע באופן מפורש כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית. זאת ועוד, סעיף 4 לחוק מגדיר את זהותו של מי שרשאי להגיש בקשות לאישור תביעות ייצוגיות – המדובר באדם בעל עילת תביעה באחד מהנושאים המנויים בתוספת השניה לחוק, כאמור לעיל, כאשר על אותו אדם להראות, בנוסף, כי אותה עילה מעלה שאלות עקרוניות של עובדה ומשפט, אשר מאגדות סביבן את כל החברים בקבוצת התובעים.
מלבד מיהות העילה ומגיש הבקשה, כאמור, סעיף 8 לחוק קובע את התנאים הנוספים בהם יש לעמוד על מנת שבית המשפט ייאשר תביעות ייצוגיות. ראשית, על המבקש להראות כי הדרך ההוגנת והיעילה ביותר להכרעה המחלוקת שבין הצדדים הינה הגשת תביעה ייצוגית. דרך יעילה לעמוד בתנאי זה הינה להראות כי אישור התובענה הייצוגית עולה בקנה אחד עם מטרות החוק ומגשים את מטרותיו, המפורטות לעיל.
בנוסף, על המבקשלהראות כי יש יסוד סביר להניח שעניינם של כל החברים בקבוצה ינוהל בדרך הולמת, כאשר בכל הנוגע להחלטת בית המשפט בעניין תנאי זה, אין לנתבע כל סמכות ערעור. לסיום, במסגרת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות יש להוכיח כי מתקיים יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ינוהל בתום לב. על מנת לעמוד בתנאים אלו, יצטרך המבקש להראות, בין היתר, כי הוא בעל אמצעים כלכליים המספיקים לניהולו של ההליך בבית המשפט וכי עורכי הדין המייצגים את הקבוצה מבטיחים להעניק לה ייצוג משפטי, אשר ימקסם את זכויות חבריה. לא זו אף זו, רוב הבקשות לאישור תובענה ייצוגית מפרטות אודות ניסיונם של עורכי הדין המייצגים וניסיונם בתחום זה. יתר על כן, לעניין דרישת תום הלב האמורה, על המבקש להצביע על כך שקבוצת התובעים נקיית כפיים, במובן זה שתביעתם מוגשת כנגד הנתבע בתום לב ולאור פגיעה שנגרמה להם כתוצאה ממעשיו, כאשר אחת ממטרות הגשתה היא ליצור הרתעה מפני פגיעה דומה בעתיד.
הנה כי כן, מן המקובץ לעיל עולה כי הדיון בבקשת אישור תובענות ייצוגיות מתחלק לשניים. בשלב הראשון בודק בית המשפט האם קיימת למבקשים עילת תביעה אישית נגד הנתבע מכוח דברי חקיקה כאלה ואחרים ובשלב השני יעמוד בית המשפט על התקיימותן של התנאים המנויים בסעיף 8, כמפורט לעיל.
לא למותר לציין כי על פי סעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות, מוטל על בית המשפט התפקיד של הגדרת קבוצת התובעים, אשר בשמה תנוהל התובענה הייצוגית.