בית המשפט העליון קבע כי ראוי לשנות את הוראות הנוהל למתן מעמד לבן זוגזר של ישראלי שהחל בהליך המדורג אך הקשר הזוגי פקע בשל אלימות, ולאפשר לבן הזוג הזרלהביא אינדיקציות נוספות להוכחת זיקתו לישראל.
אזרחית אתיופיה ששהתה בארץ שלא כדין והורחקה, התחתנה בחו"ל עם ישראלי, הגיעה לארץ איתו והחלה בהליך המדורג לקבלת מעמד. לאחר מספר שנים התגלה כי האישה סובלתמאלימות קשה מצד בעלה, והיא פונתה למעון לנשים מוכות. לאחר שימוע ודיון בעניינה,הוחלט כי לאור העובדה שכל ילדיה ורכושה נמצאים באתיופיה, אין מקום לאשר את המשךשהותה בישראל.
ביהמ"ש המחוזי דחה את עתירתה ועל כך הוגש ערעור לביהמ"ש העליון.
תכלית הנוהל המדורג הינה שימור התא המשפחתי, וככלל, עם פקיעת הקשר הזוגיההליך נפסק. עם זאת, קיים נוהל המסדיר הפסקת הליך מדורג לקבלת מעמד במקרים בהם פקעהקשר בשל אלימות כלפי בן הזוג הזר, המאפשר את העברת העניין לועדה לענייניםהומניטאריים בתנאים מסוימים, וכן קובע הבחנה בין זוג עם ילדים וזוג ללא ילדיםמשותפים, שאז נדרשת תקופת ותק ארוכה יותר בהליך המדורג, וכן זיקה חזקה יותר לישראלמלארץ המוצא.
השופטתארבל קבעה, כי אמנם שיקול הזיקה הוא רלוונטי וההשוואה עם הזיקה לארץ המוצא הינהסבירה, אולם במקרים של פקיעת הקשר עקב אלימות, יש לתת לו משקל פחות מאשר במקריםאחרים של פקיעת הקשר הזוגי, ולהתייחס גם לטעמים הומניטאריים נוספים, וכן להוסיףלנוהל אינדיקציות נוספות שיעידו על זיקה לישראל, למעט למקום מגוריהם של קרובי משפחה,כגון משך השהייה בארץ ומידת ההתערות בחברה.
לתוצאה הצטרפו המשנהלנשיאה ריבלין והשופטרובינשטיין, שהדגיש כי ככלל, אין להביא בחשבון את התקופה בה שהה בן הזוג בישראלשלא כדין לצורך בחינת מידת הזיקה.
לפיכך נפסק, כי יש לערוך למערערת שימוע נוסף בו תוכל להצביע על אינדיקציותנוספות לכך שזיקתה לישראל גדולה מזיקתה לאתיופיה, וכן הומלץ כי הוראות הנוהל ישונובהתאם לאמור בפסק הדין.
בפסק דין תמצאו אינדקס מקצועות כולל שמאי, עורך דין, גרפולוג, חוקר פרטי, נוטריון, תמלול, פוליגרף ועוד.
שיווק באינטרנט