חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ההיבט הפסיכולוגי של עימותים בחברה מאת דר' ירון זיו

מאת: ירון זיופילוסופיה14/02/20111505 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

קשה לתאר יום ממוצע בחיינו בלי לראות שלפחות בחלק מהתקשורת שלנו מעורב עימות כלשהו. אנו נתייחס רק לעימותים בקבוצות הקשורים לעבודה הקבוצתית. נזכור שתקשורת קבוצתית פועלת כמערכת של התנהגויות, וכי אין ממד או משתנה הפועלים במבודד, ומכאן ששינוי באחד המשתנים יוביל לשינוי בשאר משתני המערכת.

מובא ע"י דר' ירון זיו

בדומה לתקשורת הקבוצתית נוכל לומר שגם בעימות אפשר להסתכל כבמודל. אם נסתכל באינטראקציה כדינמיקה של התקשורת הקבוצתית על אותם תהליכים, שהם תוצאות התן וקח של החברה בקבוצה, נוכל להסתכל גם בעימות כחלק אפשרי של אינטראקציה.

נגדיר לעצמנו עימות בקבוצה כמצב שבו צרכים או מטרות של שני אנשים או יותר מנוגדים זה לזה, כאשר כל אחד מהם מקדיש מאמץ ואנרגיה לסיפוק מטרותיו וצרכיו הוא. עימותים בקבוצה הם בלתי נמנעים. ספונטניץ {1968} טוען שחברי קבוצה החולקים זמן, תשומת לב ופרטים אינטימיים מחייהם עם זרים כמהים לתשומת לב, להערכה ולחיבה, ואם אינם חשים שהם מקבלים זאת, עולה בהם תחושה של הזנחה המעוררת כעס ואכזבה.

פולקס ואנתוני {1957} מדגישים שהדיוקן החי של הקבוצה מצויר במונחי עימות המקבל ביטוי גלוי או סמוי בכל מצב קבוצתי. לדעת יאלום {1985}, היעדר עימות בקבוצה יכול להצביע על קושי ברצף התפתחותי.

לא רק חום, תמיכה ואכפתיות מגרים צמיחה, אלא גם רגשות קשים, התנגדויות ועימותים הם מקור חשוב ואפילו הכרחי לצמיחה, בתנאי שיטופלו נכון.

אפשר להבחין בשני סוגי עימות: תוך-אישי ובין-אישי

עימות תוך-אישי – המאבק הפנימי שהפרט חווה כאשר הוא נתון במצב שבו עליו לבחור בין חלופות בעלות אותו כוח משיכה.

עימות בין-אישי – הפער הגלוי בין חלופות השוות בכוח משיכתן אצל פרטים הנמצאים במצב של אי-הסכמה.

העימותים בקבוצה הם תוצאות עימותים תוך-אישיים של הפרט, שהוא משליך על חבר אחר בקבוצה או על המנחה. תחרות, סגנון חיים שונה, השקפות עולם שונות, תגובות כלפי אדם אחר בקבוצה המשקף חלקים מעצמו שקשה לו לקבל – כל אלה מקבלים ביטוי בעימותים בין-אישיים בין חברי הקבוצה, בין הקבוצה למנחה או בין פרט לתת-קבוצה או לקבוצה כולה.

רבים מהעימותים הבין-אישיים נוצרים כשאחד החברים או המנחה מייצגים למשתתף אחר דמות או חלק מדמות, אשר בנוגע אליהם קיים אצלו יחד עימותי בלתי פתור מהעבר. עימות בקבוצה יכול להתבטא בגלוי או ברמיזה, ישירות או בעקיפין, על-ידי הצבת מטרות שונות וניסיון למשוך חברים ו/או את המנחה לכיוון הרצוי להם.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של דר' ירון זיו

——————————————————————————————————————-

מאמר זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי".

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

ד"ר ירון זיו – מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית, מחבר הספר "מסע קבוצתי". .
ד"ר לפסיכולוגיה קלינית (Newport University)
עובד סוציאלי (Yeshiva University,MSW)
יועץ ארגוני,(Polythecnic University, M.Sc )
עמית מחקר ומדריך במכון אלברט אליס בניו-יורק לתרפיה רציונלית אמוטיבית REBT
מטפל מוסמך בגישת הגשטלט מטעם מכון הגשטלט בקליבלנד אוהיו,
מטפל קוגניטיבי -התנהגותי מוסמך מטעם אוניברסיטת תל-אביב

כתובת האתר
www.maof-center.com.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ירון זיו

מאת: ירון זיואימון לרוחניות03/01/1213511 צפיות
כמו בתיאטרון, תפקיד הוא סדרת פעולות המנחות וקובעות את מה שמצופה מאתנו במצבים מסוימים. תפקידים יוצרים את האחידות ואת יכולת הניבוי של התנהגות ויוצרים ציפיות מהתנהגותם של חברים כלפי האחרים בתא הקבוצתי. כל התפקידים משרתים את צורכי הפרט והקבוצה. הפרט כבר מגיע לקבוצה עם "תפקיד" שעיצב ב"סגנון החיים", שפיתח בשנותיו הראשונות במשפחה שבה גדל {אדלר}. לפיכך אפשר לכנות תפקיד זה "תפקיד פסיכולוגי".

מאת: ירון זיופסיכולוגיה11/12/111867 צפיות
גורדון הלפורט דמות חשובה בפסיכולוגיה, בסיפורו רב ההשפעה אודות האישיות האנושית מדגיש את תפקיד ההומור בקידום "אובייקטיביות עצמית", ביטוי מגושם אולי אולם בכל זאת מונח יעיל לביטוי אספקט מרכזי בפסיכותרפיה.

מאת: ירון זיופילוסופיה14/11/119981 צפיות
ד"ר ירון זיו פיתח מודל המכונה "מודל המכתבים", והו הוא מציג תיאור מדויק של משוב בונה ותומך לעומת משוב ביקורתי ותוקף, ומסביר את מידת השפעתו על יכולת הלמידה של האדם את עצמו:

מאת: ירון זיואימון לאיכות חיים04/11/114468 צפיות
הפסיכולוגים ג'ו לופט והארי אינגראם {1970} היטיבו לתאר את התהליך במודל שבנו והידוע בשם "חלון ג'והרי". זה מודל גרפי של התנהגות בין אישית, המעוגנת במבחר תאוריות אישיות ופסיכולוגיה חברתית.

מאת: ירון זיואימון לאיכות חיים12/10/112213 צפיות
משוב הוא תקשורת מילולית או לא מילולית, המכוונת אל אדם או על קבוצה ומעבירה להם מידע על האופן שבו נתפשת התנהגותם על-ידי האחר, כיצד היא משפיעה על האחר ואילו תגובות היא מפיקה ממנו. התהליך של מתן משוב ושל קבלת משוב הוא אחד התהליכים החשובים ביותר בעבודה הקבוצתית.

מאת: ירון זיואימון למערכות יחסים07/10/111575 צפיות
לכבוד יום כיפור, החלטתי לגעת בנושא אשר לרוב איננו מעזים להתקרב אליו. אני מעוניין לקרוא תיגר על טרנד הסליחה, על האנשים אשר אומרים כל הזמן: "תסלח, הכל יהיה בסדר".

מאת: ירון זיואימון לרוחניות23/08/112740 צפיות
תחום הנחיית הקבוצות הופך בשנים האחרונות להיות אחד מן המקצועות המבוקשים ביותר בתחומי מדעי ההתנהגות. מובילי תהליכים המתרחשים בתוך קבוצה, חייבים להיות אנשים מיומנים ומקצועיים ביותר המבינים את התהליכים הבין אישיים והתוך-אישיים המתרחשים בתוך העבודה בקבוצות.

מאמרים נוספים בנושא פילוסופיה

מאת: בתיה כץפילוסופיה02/12/196247 צפיות
כידוע, כל הנסיונות ליצירת חיים, אפילו הפשוטים ביותר, מחומרים שאינם חיים, נכשלו. מעולם לא הצליחו ליצור במעבדה אפילו תא חי בודד אחד, ומפליא הדבר, בהתחשב בכך שיצירת החיים לא היתה צריכה מחשבה לפי דעתם, אלא רק "מזל".

מאת: בתיה כץפילוסופיה02/12/196209 צפיות
מה המדע יודע על תחילת החיים? האם זמן יכול ליצור בעלי חיים מחומר דומם? כיצד יכל להיווצר התא הראשון, והאם אבולוציה היא בכלל אפשרית? במאמר זה נגלה ביחד את התשובות.

מאת: בתיה כץפילוסופיה03/11/191124 צפיות
במאמר על התנין וציפור התנינן הצגנו סימביוזה בין התנין לציפור המקננת בתוך שיניו כדי לאכול את שאריות המזון. האם אבולוציה מסוגלת ליצור סימביוזה בין בעלי חיים, או שרק תכנון עומד מאחורי הדברים?

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/183994 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/183834 צפיות
כאשר כתב אפלטון את משנתו על מבנה המשפחה כפי שתפס זאת בעת ההיא, היה לו ברור ששלטונות יוון לא יאהבו את הנאמר בלשון המעטה מכיוון שהיא סתרה את מטרת המשפחה על פי תפישתם ועל פי מה שהטיפו, אשר על כן אפלטון מנסה לעדן במעט את משנתו ולמתנה באופן שתתאים יותר לתכתיבי השליטים ואמונתם בכדי למנוע את קצפם עליו, וכך נתפשת המשפחה על פי אפלטון כפי שאני מביא זאת במאמר זה בתוספת היגדים פילוסופיים שונים של אפלטון בנושא משפחה, חברה, מדינה אוטופית וכל מה שמסביבם.

מאת: חגי הופרפילוסופיה24/02/167036 צפיות
למה לחיות? זו שאלה נצחית, אך דומה שעדיין לא מצאו לה תשובה מספקת. להלן אסקור כמה גישות בקשר אליה.

מאת: shmolikפילוסופיה17/11/144365 צפיות
כולנו רוצים הצלחה בחיינו, ובכדי להצליח צריך לפעול. אך מה צריך לעשות בשביל לפעול - מוטיבציה, וזהו הדבר אותו אני מבקש להעביר אליכם הקוראים במאמר זה, מוטיבציה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica