גורדון הלפורט דמות חשובה בפסיכולוגיה, בסיפורו רב ההשפעה אודות האישיות האנושית
מדגיש את תפקיד ההומור בקידום "אובייקטיביות עצמית", ביטוי מגושם אולי אולם בכל
זאת מונח יעיל לביטוי אספקט מרכזי בפסיכותרפיה.
להומור על פי אלפורט ישנה האיכות המיוחדת ליצירת פרספקטיבה חדשה. אירועיהחיים הרגילים כמו גם בעיות החיים והאסונות יכולים להראות במבט מחודשניסוחם מחדש באמצעות הומור. כפי שאומר אלפורט, חוש ההומור הוא "ההתאמההבולטת ביותר של התובנה", שיגרה ומסגרות התייחסות ישנות מוחלפות עם מסגרותהתייחסות חדשות. מעבר לכך כאשר האדם מסוגל להשתמש בהומור הוא לומד להכיר אתהצחוק ואת הגיחוך שבמצבו. אלפורט קושר את זה לקבלה העצמית באמצעות הציתותשל הסופר ג'ורג' מרדיט אשר הגדיר הומור אמיתי כיכולת לצחוקעל הדברים אותםהאדם אוהב כולל על עצמו ובכל זאת להמשיך לאהוב אותו.
מאת: ד"ר ירון זיו
אם נסתכל על שתי המטרות הבסיסיות בכל סוגי התרפיות, נראה כי מטרה אחתהיא התפתחות של הערכה עצמית הולמת ומטרה אחרת לאפשר לרמייה העצמית להתפוגג,מכאן שלמושגיו של אלפורט הודות חשיבות ההומור בתהליך האובייקטיביזציההעצמית ראויים לתשומת לב עמוקה.
ג'ורג' ויילנט {1977}, יוצא מתוך הנחה מוקדמת כי בריאות נפשית תלויהבמידה רבה בהתפתחות וביישום בדפוסי הסח בוגרים, ויילנט הרחיב סיווג שלהגנות או מנגנוני התנגדות הגנות אלה יכולות להיות מסווגות בהתאם לדרגתהתרחקותם שלהם.
רמה ארבע הכוללת את המנגנונים הבוגרים ביותר הינה בשימוש של המבוגריםומתבגרים שהצליחו באינטגרציה של המציאות, יחסיהם הבינאישיים וכן רגשותיהםהפנימיים, הומור מהווה דוגמא למנגנון בוגר כל עוד הוא מאפשר לפרט הן לשאתאת הבלתי נסבל והן להתמודד איתו. המשגתו של ויילנט לזה של אלפורט כאשר הואטוען כי לעולם לא ניתן להשתמש בהומור ללא אלמנטים של "אגו מבחין". אם אנומניחים כי הסתגלות בוגרת לבעיות ולאתגרי החיים מהווה אספקט עיקרי של בריאותנפשית וכי הומור מהווה אמצעי לשוב לצורך השגת הסתגלות זו אזי יהיה זה כןהגיוני להשתמש בהומור בתוך עבודה קבוצתית בזירה בה יכולים חברי הקבוצהלבחון ולהעריך את התנהגותם ביחס לאחר בצורה יעילה ביותר.
עם התפתחותה של הקבוצה מתפתחת תחושת שייכות ונאמנות היוצרים את מהשיהלום כינה "מיקרו קוסמוס חברתי", דהיינו החוויה המשותפת של טווח אמוציותרחב, והומור הוא חלק בלתי נפרד מטווח אמוציות זה.
הומור מקדם קבלה עצמית כאשר המשתתפים בקבוצה לומדים לא לקחת את עצמם ואת מצבם ברצינות רבה מדי.
א' משתתף בקבוצה מנסה כמה פעמים להביא את עצמו לידי ביטוי בקבוצה ולשתףבתחושות ובמחשבות שלו בצורה מעניינת קורה הדבר שבכל פעם שא' מנסה להביא אתעצמו מישהו אחר בקבוצה מקדים אותו. באיזה שהוא שלב לקראת סיום המפגשכשמתבקשים המשתתפים לבטא את תחושותיהם מגיע תור הדיבור אל א' והוא אומר:היום נוכחתי לדעת שזה באמת נכון, תמיד דופקים את השחורים. הבחירה של א'להשתמש בהומור כדי לתאר את תחושותיו היוותה מנגנון להתמודדות עם תחושתהתסכול אשר ליוותה אותו. לכורה היה יכול א' לצבור חווית תסכול מתמשכת עקבניסיונותיו החוזרים להתברג בתוך הדינמיקה הקבוצתית ללא הצלחה ולחוש תחושתקורבן ברורה.
השימוש בהומור על ידי א' סייע לו להמיר את תחושת התסכול בשימושבאובייקטיביזציה עצמית על פי אלפורט ובכך לגשר על הפער בין המשאלה וביןהמציאות בדרך בונה ומקדמת.
אושו אשר היה ידוע כחובב סקס מושבע היה מוקף בבנות צעירות באשרהם בפונה,נשאל יום אחד בזמן הרצאה על סקס, אהבה ואינטימיות, איך הוא מגיב לשמועותעל היותו מכור למין. תשובתו של אושו הייתה: האובייקט הנידון נמצא בתהליךאבטלה באופן זמני והוא נמצא כרגע בביקור בלשכת התעסוקה. עוד דוגמא לניסיוןלהשתמש בהומור ככלי ששובר מתח וכניסיון לגשר בין הכוחות המנוגדים, ביןמשאלה למציאות.
לסיום מספר דר' ירון זיו י' אשר לאורך שנות חייו עסק בתוך התהליך הטיפולי בסוגיה אשר מתייחסתלגובהו ועל רגשי הנחיתות אשר ליוו אותו בהיותו על פי תפיסתו נמוך מהרצויעבורו, באחת הפעמים כשעמד מול משתתף מאוד גבוה פגש י' מחדש את התסכול הבלתיניתן לפיתרון שכן זוהי מתנת או קיללת הטבע והדרך שבה בחר י' להשתמש מולאותו איש גבוה הייתה דרך השימוש במשפט כדלקמן: זה לא שאתה יותר גבוה ממניאני פשוט הרשיתי לעצמי להיות יותר נמוך ממך. דרך השימוש במשפט זה, על ידיהומור התמודד י' בצורה מסתגלת יותר עם התסכול שבעצם מלווה אותו בצורה כהמשמעותית.
קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי"