ניתן להגדיר "תכנון מס בינלאומי" כשימוש באמצעים חוקיים לארגון פעילות כלכלית בינלאומית במטרה להפחית את חבות המס הכוללת של אותה פעילות. נישומים, אך בעיקר מיזמים רב לאומיים, נוקטים בתכנון מס בינלאומי בעיקר באמצעות העברת פעילות למדינות נוחות מס, שימוש ב"מחירי העברה" וניצול הבדלים בין הוראות מיסוי בין מדינות שונות. באמצעות אסטרטגיות אלו ניתן להפחית את חבות המס של המיזם מרמות מיסוי מקובלות (35%-40%), למס אפקטיבי נמוך מאוד.
בתכנון מס בינלאומי נדרש ידע מיסויי רב, הן ביחס לחוקי המס במדינת התושבות והן ביחס למדינת המקור. ידע זה כולל, לא רק את הדין (חקיקה, תקנות ופסיקה), אלא גם את הפרקטיקה הנוהגת של רשויות המס. תאגיד או מיזם רב-לאומי המצליחים להפחית ביעילות את חבות המס הסופית, עשויים להיות אטרקטיביים ביותר למשקיעים פוטנציליים, זאת משום שהפחתת המס מוכיחה על היכולת להקטין עלויות ולהגדיל ריווחים. הדברים אמורים במיוחד כאשר מדובר בחברות ציבוריות.
בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של רשויות המס להסתמך על "נורמות אנטי תכנוניות" על מנת לתקוף תכנוני מס בינלאומיים. מדובר בהוראות כדוגמת סעיף 86 לפקודת מס הכנסה המאפשרים לפקיד השומה, בין היתר, להתעלם מהעסקה אותה הציג הנישום.
במשך השנים פותחו גם נורמות אנטי תכנוניות שיפוטיות המעניקות לבתי המשפט ולרשויות המס את האפשרות לתקוף תכנוני מס במטרה להגיע לחקר המציאות העובדתית והמשפטית האמיתית האמורה לשמש בסיס לבחינת החבות במס.
רשות המיסים פרסמה, עד כה, שלושה חוזרים העוסקים בתכנוני מס בינלאומיים בהם היא מציעה לעשות שימוש בנורמות אלה. חוזרים אלו מאפשרים הצצה אל תוך עולם תכנוני המס הגלובליים, השונה מתכנון המס בתוך המדינה.
להרחבה בנושא זה, ראו:
מדריך להוראות חנ"ז (cfc) וחמי"ז: תכנון מס בינלאומי
מדריך למחירי העברה: תכנוני מס וסוגיות נוספות
מדריך למקלטי מס: תכנון מס בינלאומי