במידה ותושב ישראל מקבל מתנה או ירושה, הוא נכנס בעיקרון לנעלי נותן המתנה או המוריש לענייני מס, לרבות ביחס ליום הרכישה, שווי הרכישה, פחת ועוד. השאלה היא מה קורה כאשר תושב ישראל מקבל מתנה או ירושה מתושב חוץ? במקרה זה, ניתן לבצע שערוך בסיס עלות הנכס, או Step Up, כמוסבר בהמשך.
מסעיף 88 לפקודת מס הכנסה עולה כי, כאשר מדובר בירושה או במתנה, העלות המקורית של הנכס הנמכר על ידי תושב ישראל, הינו העלות שעלה אותו הנכס, למוריש או לנותן המתנה. בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה קיים עיקרון שימור המס לפיו מקבל הירושה או המתנה נכנס לנעלי המוריש או הנותן, והוא משלם את המס על כלל רווח ההון עד יום המכירה (מכונה גם "רציפות המס").
בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה לא קיימת החרגה של ירושה או מתנה שניתנה על ידי תושב חוץ לתושב ישראל. אולם, במידה וניישם למקרה שבו ירושה או מתנה ניתנה על ידי תושב חוץ לתושב ישראל את העיקרון של שימור המס, הרי שתתקבל תוצאה לא רצויה לפיו יוטל מס על תושב ישראל בעת מכירת הנכס, גם על עליית הערך של הנכס מחוץ לישראל על ידי תושב חוץ. למקרה זה מיועד מנגנון השערוך מחדש.
בהתאם למנגנון השערוך מחדש, רשות המסים תראה את היורש או מקבל המתנה מתושב החוץ, כאילו קנה את הנכס בהתאם לשווי השוק שלו ביום קבלתו. מבחינה מעשית, מנגנון השערוך מחדש גורם לתוצאה לפיה יוטל מס בישראל רק בגין הרווח שיצמח ממועד הקבלה והלאה.
ברור כי סוגיה זאת עשויה לעורר וויכוחים בין הנישום לרשות המסים ביחס לשווי הנכס ביום הירושה או המתנה. במקרה זה, חשוב להסתמך על הערכת שווי כדי למנוע טענות מצד רשות המסים.
רשות המיסים נתנה מספר החלטות מיסוי בעניין זה. בהחלטות המיסוי הוטלו מגבלות שונות. כך לדוגמא, הפסד שייווצר ממכירת הנכס לא יותר בקיזוז. כמו כן, לא יותרו בקיזוז הפסדים שנוצרו בידי היורש או מקבל המתנה לפני יום הפטירה, או יום קבלת המתנה, כנגד רווחים שייווצרו כתוצאה ממכירת הנכס שהתקבל בירושה או במתנה. בנוסף להגבלות ביחס לקיזוז הפסדים, בהחלטת המיסוי נקבע כי לא יותר פחת לצורכי מס בגין הנכס.
החלטת מיסוי זאת עוסקת קביעת "מחיר מקורי" ו"יום רכישה" לנכס מחוץ לישראל שהתקבל בירושה מתושב חוץ. במקרה זה, היורש הינו תושב ישראל אשר ירש מאחיו, שהיה במועד פטירתו תושב חוץ, דירות מגורים מחוץ לישראל. היורש ביקש לקבוע את "המחיר המקורי" ו"יום הרכישה" של נכסי הירושה לצורכי מס בישראל, וזאת לצורך העברה מתוכננת של נכסי העיזבון, במכירה חייבת, לחברה זרה בשליטתו (להלן: "החברה הזרה"). הכנסות החברה הזרה תהיינה הכנסות פאסיביות כהגדרת מונח זה, בסעיף 75ב(א)(5) לפקודה (דמי שכירות ורווחי הון). להרחבה בנושא חנ"ז ראו: מדריך להוראות חנ"ז (CFC)
בהחלטת המיסוי נקבע כי "יום הרכישה" של נכסי הירושה ייקבע ליום פטירת האח המוריש. ה"מחיר המקורי" של נכסי הירושה, לצורך חישוב רווח הון בידי היורש, ייקבע לפי השווי שנקבע לעניין מס העיזבון במדינת התושבות של המוריש, בתוספת הסכום שהושקע בהשבחת הנכסים. נכסי הירושה יועברו לחברה חדשה אשר תחזיק אך ורק בנכסי הירושה. ההעברה תבוצע תוך 90 יום ממתן החלטת המיסוי.
בהחלטה נקבעו הוראות מגבילות רבות. כך לדוגמא, לא יינתן זיכוי ממס זר בישראל בשל מס ששולם בחו"ל בגין מכירת נכסי הירושה או בגין מכירת מניות החברה הזרה; על אף האמור, יינתן זיכוי ממס בישראל בגין מס זר ששולם בהתאם להוראות אמנה למניעת כפל מס בגין חלק רווח ההון הנובע מההפרש שבין התמורה בפועל לבין "המחיר המקורי" כפי שנקבע בהחלטה זו.
המסלול ירוק ברשות המסים מאפשר הגשת בקשות שונות להחלטה בדרך יעילה ומהירה יחסית. בעניין שלנון נציין את טופס 905 שרשות המסים פרסמה המאפשר למקבל ירושה או מתנה לקבל מחיר מקורי חדש ויום רכישה חדש לנכס שזה עתה קיבל בדרך של Step Up.
טופס 905, קביעת מחיר מקורי ויום רכישה בעת קבלת נכס חו"ל (Step Up) אמור לקצר ולפשט תהליכים, אך קיימים סימני שאלה רבים ביחס להוראות השונות, ולפיכך יש לבחון היטב את אופן ההגשה.