מפעל תעשייתי ופעילות ייצורית לא מוגדרים בצורה ברורה. הפסיקה התייחסה בעבר לפרשנות המונח "פעילות ייצורית" ואילו להגדרת "מפעל תעשייתי" נמצאת התייחסות מועטה.
למרות שלא קיימת הגדרה לתיבה "פעילות ייצורית", ישנה התייחסות ל"פעילות ייצורית" בשני מקומות בחוק עידוד. ראשית, בהגדרתו של "מפעל תעשייתי", המוגדר באופן תיאורי כ"מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית." הגדרה זו אמנם אינה שופכת אור על פרשנותה של התיבה "פעילות ייצורית", אולם היא מצביעה על הקשר ההדוק בין התיבה של "פעילות ייצורית" לבין התיבה של "מפעל תעשייתי". שנית, בסופו של חוק עידוד מופיעה "תוספת" הכוללת רשימת פעולות אשר אינן נחשבות ייצוריות. המחוקק הביע אפוא את עמדתו כי פעולות אלה אינן נכללות בגדר פעילות ייצורית. אולם, אין בכך כדי להשיב על השאלה אלו פעולות אחרות נחשבות ייצוריות, או כדי להצביע על אמת המידה שעל פיה ייקבע כי האם פעילות היא ייצורית, אם לאו. קביעת "גבולות הגזרה" של "פעילות ייצורית" הושארה אפוא לפסיקה, שאכן נדרשה לכך בעבר בשורה ארוכה של פסקי דין.
"מפעל תעשייתי" מוגדר בחוק לעידוד השקעות הון כ"מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית." הגדרה זו אינה שופכת אור על פרשנותה של תיבה זו ובפסיקה נאמר, בהקשר זה, כי "זוהי הגדרה שבה מונח בלתי מוגדר אחד ('פעילות ייצורית') מפרש מונח בלתי מוגדר אחר ('מפעל תעשייתי')" (בג"ץ 441/86 מסדה נ' בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד מה(3) 788, 790 (1991).
מההגדרות עד כה עולה כי מפעל אשר אינו תעשייתי, לא יזכה בהטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון אף אם פעילותו ייצורית, וכן מפעל בעל אופי תעשייתי שפעילותו אינה ייצורית, אף הוא לא יזכה בהטבות. הבחנה זו בין שני המרכיבים הנפרדים והמצטברים של ההגדרה הוכרה בפסיקה במפורש (ראו: ע"א 798/85 פקיד שומה ירושלים נ' חברת ניקוב שירותי מחשב ירושלים (1979) בע"מ, פ"ד מב(4) 162, 168 (1988), שם הבחין השופט ד' לוין בין המרכיב התעשייתי שהוגדר כ"תהליך התעשייתי של המפעל"; לבין המרכיב הייצורי שהוגדר כ"מהות הממשית של הפעילות הייצורית." מכאן עולה כי כדי לזכות בהטבות המס מכוח חוק עידוד השקעות הון יש להוכיח את התקיימותם של שני הרכיבים באופן מצטבר.
הפסיקה הפגינה אמנם גמישות מסוימת בהכרה בסוגי תעשייה שאינם משתייכים לענפי התעשייה המסורתית, ובלבד שלא מדובר במפעלים שעיקר עיסוקם הוא מתן שירותים. בעניין זה נקבע כי כאשר חברות מערבות מספר פעילויות שונות, שחלקן בעלות אופי ייצורי או תעשייתי בעוד שאחרות אינן כאלה, ניתן להכריע בדבר אופיין על פי מבחן הדומיננטיות, קרי מהו סוג הפעילות העיקרי שבו עוסק המפעל (רא: ע"א 741/86 פקיד שומה תל אביב נ' דפי זהב, הוצאה לאור בע"מ, פ"ד מג(1) 764, 766 (1989), וכן ע"א 653/86 פקיד שומה ת"א 5 נ' ניקוב שירותי מחשב (1976) בע"מ, פ"ד מג(3) 47 (1989).
להרחבה בנושא החוק לעידוד השקעות הון, ראו: מדריך הטבות מס - עידוד השקעות ואסטרטגיות לתכנון מס
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה