אחת הבעיות הנפוצות בהריון, היא עיכוב בגדילה התוך-רחמית, או כפישנקראת באנגלית IUGR (INTRA UTERINE GROWTH RESTRICTION). אין הכוונהלעוברים קטנים אך בריאים, אלא לעוברים שלא מימשו את יכולת הגדילה שלהם מאחרוגורם כלשהו עיכב את גדילתם התוך רחמית. גורמים אפשריים לעיכוב הגדילה,מקורם בעובר עצמו, בשליה המספקת חמצן ומזון, גורמים באישה ההרה או שילוב שלכל הגורמים הנ"ל.
מאת:עדי דוידסון
חשובמאד לאבחן ולאתר את העוברים אשר גדילתם מעוכבת, שכן , הם סובלים מתחלואהותמותה ככל שעיכוב הגדילה חמור יותר. בנוסף, עיכוב הגדילה יכול להוות סימןלמשהו חמור יותר כמו רעלת הריון העומדת להתפתח או מחלות אימהיות חמורות.
בכתבה הנוכחית אתאר את התופעה ובכתבה הבאה את דרך אבחונה.
גורמים הקשורים לעובר עצמו
גנטי – הנטייה לעוברים קטנים היא לרוב גנטית ובמשפחה אשר בעבר עוברים קטנים,ישנו סיכוי טוב שגם העובר הנוכחי יהיה קטן. אולם, הבעיה העיקרית היא הפרעהגנטית שמקורה בכרומוסומים. כ-20% מהעוברים שאובחנו כבעלי הפרעה קשה בגדילהבחודשים מוקדמים להריון, סובלים מהפרעה בכרומוסומים (תופעה הניתנת לאבחוןמדויק בניקור מי שפיר).
מומים – כ 2% מהעוברים הקטנים לגילם סובלים ממומים הניתנים לאבחון בסקירת מערכות מכוונת.
תאומים – בהריון תיאומים ישנן סיבות רבות להפרעה בגדילה, בנושא תאומים תהיה כתבה נפרדת.
זיהומים –5% מהעוברים עם הפרעה בגדילה סובלים מזיהומים שעברו אליהם במהלך ההריון.הזיהום יכול להיות וירוס כמו אדמת, CMV ועוד, טפיל כמו טוקסופלסמה אוחיידקים כמו ליסטריה, קלמידיה ועוד.
עוד לקריאה בנושא: מעקב הריון
גורמים הקשורים לשלייה
הפרעה במעבר הדם – יכולה לנבוע מקרישים החוסמים את כלי הדם, מהיווצרות של כלי הדם בשליה אומנמק של חלק מהשליה. לשליה יש רזרבה גדולה. בבעלי חיים רק כשמחצית מהשליהלא מתפקדת מתחילה הפרעה בגדילה. בבני הדם כנראה המצב יותר רגיש ומספיק שרבעאו שליש ממנה אינו מתפקד וכבר מתחילה הפרעה בגדילה.
הפרעה במבנה – לפעמים לשליה יש מבנה חריג או לא תקין. למשל – מבנה לא תקין של חבלהטבור כמו עורק טבורי יחיד (במקום שניים), חבל טבור המתחבר אל הקרומים שלידהשליה במקום לשליה עצמה, או אפילו חיבור לקצה השליה במקום במרכזה.
גורמים הקשורים לאישה ההרה
הפרעה בהספקת הדם לרחם – כאשר האישה סובלת ממחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם כרוני, אי ספיקת כליות,מחלות ריאומטיות כמו זאבת (SLE), קרישיות יתר של הדם ועוד, יכולה להיווצרהפרעה בהספקת הדם אל הרחם ומהרחם דרך השליה אל העובר.
תת תזונה – לרוב העובר אינו מושפע משינויים בתזונה של האם והוא מצליח לקחת את הנחוץלו. כאשר יש מצב קשה של רעב ותת-תזונה, מושפע גם העובר ויכולתו לגדולולצמוח נפגעת.
תת חמצן (היפוקסיה) – כאשר האישה נמצאתבמצב כרוני של תת חמצן עקב מחלת ריאות, מחלת לב או אנמיה קיצונית, מעוכבתגדילת העובר. גם בקרב נשים החיות בגובה רב שבו האוויר דליל בחמצן , קיימתהנטייה ללדת ילדים קטנים יותר.
עישון – עישון בהריון ובעיקרבשליש השלישי, פוגע בתפקוד של השליה וביכולתה לספק חמצן ומזון לעובר. גםאלכהול וסמים קלים יכולים לגרום לנזקים דומים.
IVF – (ראה כתבהעל הריון לאחר טיפולי פוריות) המחקרים מראים שעוברים לאחר הריון מבחנה(IVF), קטנים יותר ואף סובלים לעיתים קרובות יותר מעיכוב בגדילה.
סוגי עיכוב גדילה שונים
מוקדמת או מאוחרת –ישנם עוברים שקצב גדילתם מואט כבר ממחצית ההריון או מתחילת השליש השלישישל ההריון, ואילו אחרים גדלים בקצב טוב ורק בשבועות האחרונים להריון נפגעקצב צמיחתם.
האטה מול עצירה – ישנם עוברים שקצב גדילתם מואט אךקבוע ויציב, משקלם תמיד קטן מהעוברים בני גילם , בעוד הם גדלים בקצב סבירעל גרף משלהם. לעומת זאת, ישנם עוברים הגדלים בקצב דומה לממוצע באוכלוסיהולפתע בשלב מסוים בהריון צמיחתם נעצרת או מואטת באופן קיצוני.
סימטרי מול אסימטרי – כאשר העובר קטן בכל מידותיו אנחנו מכנים זאת עיכוב סימטרי בצמיחה. לעיתים ניתן לראות כי העובר גדל היטב ברוב מידותיו, אך היקף הבטן שלו קטן באופן משמעותי וזאת מכנים עיכוב אסימטרי.לרוב כאשר יש הספקת מזון מופחתת דרך השליה, יהיה בשלב ראשון עיכוב בצמיחתהקף הבטן, בדומה למבוגר העושה דיאטה אצלו הבטן קטנה ולא שאר האיברים. אםההפרעה בשליה ממושכת ובנוסף להספקת תזונה מופחתת, היא גם אינה מעבירה מספיקחמצן, אז גם מידות הראש והגפיים יחלו להאט את צמיחתם.
לסיכום
האטה בצמיחה יכולה לנבא תחלואה ותמותה של העובר ולכן חשוב מאד לאבחן בזמן במטרה למנוע את הסיבוכים ועל כך בכתבתי הבאה.
ד"ר עדי דוידסון , רופא נשים בכיר, מומחה לרפואת אם עובר ומטפל בהפרעות בתפקוד המיני בנשים ובזוגות.
משלב בטיפול טכניקות שונות כולל היפנוזה.