מדי פעם אני פוגשת אנשים הסובלים מעודף משקל ברמה כזו או אחרת, שמספרים לי כיהם בקושי אוכלים ואינם מצליחים לרדת במשקל. הדבר תמיד מעלה חיוך על שפתיי כי זהמזכיר לי נשכחות.
להשמין מהאוויר
אמא שלי סבלה מעודף משקל רציני ולאורך שנים התלוננה שהיא לא אוכלת ולמרות כךעולה במשקל, עד כדי כך שהחליטה לעבור לפני שנים רבות ניתוח לקיצור קיבה. היום היאעודנה בעודף משקל, מתלוננת שהיא בקושי אוכלת. למען האמת, מי שהיה רואה מה שאמא שליאוכלת היה חושב שהיא אנורקטית. היא לא אוהבת אוכל. בארוחות, כמעט ואין לה מה לאכול.לימים כשהתבגרתי, הבנתי שהיא באמת לא אוהבת אוכל, אבל היא מאד אוהבת את כל השאר.וכל השאר לא ממש נחשב, כי זה לא אוכל. כי אנחנו לא אוכלים אותו ליד שולחן עם סכיןומזלג. אנחנו פשוט אוכלים אותו על הדרך, מנשנשים אותו בלי לשים לב. ובאמת עוליםבמשקל מהאוויר. הודות לאמא שלי אני מכירה את סוגית ה-להשמין מבלי לאכול דבר. אובמילים אחרות "אני משמינה מהאוויר", או "אני רק עוברת ליד אוכל ומייד עולה 2 ק"ג",פשוט האוכל רואה אותי מרחוק והקלוריות מתעופפות להן לתוך גופי ככה סתם ומבלי שעשיתידבר הן גורמות לי לעלות במשקל.
המשימה שאני נותנת לאנשים המתלוננים כי הם משמינים מבלי לאכול, היא ללכת במשךהיום עם שקית צמודה, לתוכה עליהם להכניס כל ביס שהם מכניסים לפה במהלך היום מבלילהתבלבל וללא יוצא מן הכלל, לעשות זאת במשך כל השבוע ולבוא לפגישה הבאה עם שבעשקיות כאלו. לקחתם 1/2 עוגייה? תכניסו 1/2 לשקית. נשנשתם שזיף? תכניסו אחד לשקית,"זנבתם" אגוז בסופר? היישר לשקית. היו טעימות בסופר? כל מה שטעמתם – מייד אותה כמותלתוך השקית. משימה נוספת היא לערוך רשימה מדויקת של כל המיצים שנשתו במשך היום,ממותקים, מיצי פירות או ירקות, קפה, תה וכו'. בסופו של יום מי שייך לזן זה, הרישהשקית והרשימה שלו תהיינה מלאות בכל מה שהוא "לא אוכל" במהלך היום ובגללו הואמשמין. גבירותי ורבותיי, לא יתכן שלאורך זמן לא תאכלו ותמשיכו להיות בעודף משקל. אםזה היה המצב שנוצר עקב אי אכילה, לא היו אנורקטיות בעולמנו. הן לא אוכלות ולכן הןמרזות עד כדי מחלה.
האנשים ש"משמינים מהאוויר" לא רואים את עצמם, הם לא קיימים.התחושה שלהם הרבה פעמים היא שהם בלתי נראים.
גם לדלג על ארוחות זה משמין
סוג נוסף של האוכלים מעט ומשמינים הוא מדלגי הארוחות. אילו הם אותם אנשים שקמיםבבוקר, שותים קפה, אחר כך עוד קפה, ועוד קפה או תה, וכך היום שלהם עובר ללא כלהקדשת תשומת לב לאוכל עד שעות הצהריים המאוחרות ולפעמים עד אשר הם חוזרים הביתהמהעבודה. הם כלל לא שמים לב שהם לא אכלו וכשהם אוכלים הם אוכלים ארוחה גדולה ואףמרבים לנשנש בשעות הערב.
אנשים אילו אינם קשובים לגופם ולעצמם. אם המשמיניםמהאוויר מרגישים בלתי נראים, מדלגי הארוחות לא רואים את עצמם, או ליתר דיוק מתעלמיםמעצמם ומהצרכים של עצמם. הם אפילו גאים בזה. לא אכלתי כל היום, הייתי כל כך עסוק עדשלא שמתי לב שהשעה כבר ארבע, או שבע בערב. לא הכנסתי עד עכשיו דבר לפה. אנחנו נפגושאת אותם אנשים מתעלמים מעצמם בדרכים נוספות מלבד האוכל. הם ירבו לשים את העבודה,המשפחה והחברים, לפני צרכיהם שלהם.
הפיתרון – לשים את עצמכם בראש סולם העדיפויות
בשביל לרדת במשקל צריך לאכול, אפילו מעט וכמובן תוך הקשבה לגוף, כל 3-4 שעות.זאת על-מנת שהגוף לא יכנס לסטרס מכך שאין מה לאכול ויתחיל לאגור כל קלוריה עודפתולאחסנה בתאי השומן.
בשביל לרדת במשקל צריך לשים את עצמך במקום ראשון, לאהוב אתעצמך, לאהוב את הגוף שלך, לכבד את הצרכים הבסיסיים של הגוף והנפש כאחד.
אמא שלי,בת ה 72, שבזכותה למדתי את האמת שמאחורי ה"משמינה מהאוויר", עשתה שינוי בחייהבשנים האחרונות. היא שמה את עצמה במרכז. היא לומדת, מציירת, מתנדבת לעבודתבקונדיטוריה כי היא אוהבת לאפות, יוצאת לטיולים ונפגשת עם חברים. היא למדה לשים אתעצמה במקום ראשון, והדבר ניכר עליה, מבחינת הויטאליות שלה וגם במשקל גופה.
אני תמיד חושבת שאם אדם שנמצא בגיל השלישי מצליח לעשות שינוי מהותי בחייו,אנחנו, הצעירים יותר, בוודאי שיכולים. שימו את עצמכם בראש סולם העדיפויות שלכם. זהיהפוך אתכם לאנשים שלמים יותר, המגשימים ואוהבים את עצמם. זה גם יאפשר לאנשיםסביבכם לשים את עצמם בראש סולם העדיפויות שלהם. בשורה התחתונה זה יאפשר לכם לחיותבשלום עימם ועם העולם וכך בלי לשים לב פתאום תהיו…. יותר רזים.
אני כבר יכולהלשמוע אתכם שואלים – איך זה יהפוך אותנו ליותר רזים? לאהוב את עצמך זה להיות קשובלגוף שלך. למה הוא רוצה לאכול, לרגע שהוא אומר די לאוכל. ולכבד את הרצון שלו.
אז בואו נאהב את עצמנו יותר 
הרזיה דרך מודעות, הרזיה ללא דיאטה, ירידה במשקל