הכנסת בישיבתה מיום 21.7.2010 אישרה את הצעת החוק של ח"כ משה מוץ מטלון, שהיא הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 6) (טיפול בידי פסיכולוג מומחה). על פי ההצעה, בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977,בסעיף 9, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
(ב) לא יציע פסיכולוג ולא ייתן שירות הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מיוחדת, אלא אם כן יש לו מומחיות, מיומנות או הכשרה מוכרת כאמור למתן אותו שירות.
(ג) לא ייתן פסיכולוג טיפול למי שיש למצבו הנפשי רקע אורגני או חשד ברקע אורגני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו
ההצבעה אושרה פה אחד, אין מתנגדים ואין נמנעים. נקבע שהיא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
פרוטוקול ישיבה מס' 159 של הכנסת ה-18 מיום 21 ביולי, 2010:
http://www.knesset.gov.il/plenum/data/02741510.doc
מתוך דברי ההסבר בהצעת החוק:
סעיף 9(ב) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977(להלן - החוק), קובע כי "לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג קליני, ולא יתן פסיכולוג קליני טיפול כאמור למי שיש לסבלו רקע אורגני או חשד ברקע אורגני, אלא לאחר שרופא בדק אותו בסמוך לתחילת הטיפול וקבע את הטיפול הרפואי הדרוש לו.".
סעיף זה נועד להבטיח כי רק מי שהוכשרו והתמחו במתן טיפול פסיכותרפי יוכלו לתת טיפול זה. בשנים שחלפו מאז חקיקת החוק נוספו למקצוע הפסיכולוגיה תחומי מומחיות חדשים, שהוכרו ומנויים בתוספת לחוק, המתמקדים בטיפול באוכלוסיות מוגדרות, כגון ילדים, חולים ונכים. מומחים בתחומים אלה אינם נדרשים להכשרה בטיפול פסיכותרפי. בשל העדר חובת הכשרה, הם אינם רשאים לתת טיפול פסיכותרפי, בעוד בעלי מקצועות אחרים, כגון עובדים סוציאליים, שעברו הכשרה מתאימה רשאים לתת טיפול כאמור. כמו כן, בשל האיסור כאמור לעניין תחומי המומחיות הנוספים, נקבעה לגביהם בתקנות
הפסיכולוגים (אישור תואר מומחה), התשל"ט–1979, חובת הכשרה בטיפול פסיכולוגי ולא בטיפול פסיכותרפי, אף שיש אי־בהירות בנוגע להבחנה בין סוגי הטיפולים.
מוצע להבהיר ולקבוע כי פסיכולוג רשאי להציע ולתת שירות הדורש מומחיות, מיומנות או הכשרה מוכרת רק אם אכן רכש מומחיות, מיומנות או הכשרה כאמור. כך יוכל כל פסיכולוג לתת את השירות המלא והמיטבי בתחום שבו התמחה והוכשר.