מאת נופר ישי קרין ועדי פרי, תחנת העמקים
האבחנה:
הפרעת קשב וריכוז נקראת גם ADHD – ראשי תיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder.כלומר, הפרעת קשב ופעלתנות יתר. ישנם ילדים שיש להם רק ADD, כלומר, הפרעתקשב ללא פעלתנות יתר. באופן תאורטי קיימת גם הפרעה בשם HDD שכוללת רקפעלתנות יתר ללא בעיית קשב, אולם רבים חולקים על קיומה בשטח. לשני שלישמהילדים עם הפרעת קשב יש גם פעלתנות יתר.
הגדרת ADHD לפי DSM, שהואהמגדיר הפסיכיאטרי האמריקאי, היא כדלהלן:
חוסר קשב:
שישהאו יותר מהתסמינים הבאים התקיימו במהלך ששת החודשים שלפני האבחון, ואינםקשורים להסתגלות או תואמים את רמת ההתפתחות:
לעיתים קרובות אינומקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות רשלניות בלימודים, בעבודה אובפעילות אחרת.
לעיתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב במטלות או במשחק.
לעיתיםקרובות נראה כמי שאינו מקשיב כאשר מדברים אליו.
לעיתים קרובות אינועוקב אחר הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בית-ספר ומטלות בעבודה(לא כתוצאה של מרדנות או של חוסר הבנה של המטלות).
לעיתים קרובות מתקשהבארגון מטלות ופעילויות.
לעיתים קרובות נמנע, סולד או אינו מגלה ענייןבפעילויות שדורשות מאמץ שכלי ממושך.
לעיתים קרובות מאבד דברים שדרושיםלמטלות או לפעילויות (כמו צעצועים ומחברות).
לעיתים קרובות מוסח ע"יגרויים חיצוניים.
לעיתים קרובות שוכח לבצע פעילויות יומיומיות.
פעלתנותיתר ואימפולסיביות:
שישה או יותר מהתסמינים של פעלתנות יתר אואימפולסיביות שנמשכים לפחות שישה חודשים, ואינם קשורים להסתגלות או תואמיםאת רמת ההתפתחות:
פעלתנות יתר (היפראקטיביות):
1.לעיתים קרובות מזיז את הידיים או הרגליים ומקפץ בכיסא.
2. לעיתיםקרובות עוזב את כסאו בכיתה או במקומות אחרים בהם יש ציפיה שישאר ישוב.
3.לעיתים קרובות רץ ומטפס במצבים בלתי הולמים (אצל מתבגרים מספיקה תחושת אישקט).
4. לעיתים קרובות מתקשה להעסיק את עצמו בפעילויות פנאי או במשחקשקט.
5. לעיתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת כאילו יש לו מנוע בישבן.
6.לעיתים קרובות מדבר ללא הפסקה.
אימפולסיביות:
7.לעיתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה או מתפרץ לאמצע משפט.
8.לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
9. לעיתים קרובות קוטע דברי אחרים אומפריע להם בעיסוקיהם.
ניתן לקבל אבחנה של ADD כאשר שישה תנאים שלחוסר קשב מתמלאים ואבחנה של ADHD אם גם שישהתנאים של אימפולסיביות ופעלתנות יתר מתמלאים. כדי לקבל את האבחנה חייבתלהיות עדות ברורה לפגיעה תפקודית בבית, בבית-הספר או בעבודה וחלק מהתסמיניםצריך להתקיים בשתי מסגרות שונות (למשל, בית ובי"ס). בנוסף לכך, חלקמהתסמינים של חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות, הגורמים לבעיה, צריכיםלהיות קיימים לפני גיל שבע.
לפני שמאבחנים הפרעת קשב צריך לוודאשהתסמינים אינם נובעים מהפרעות ובעיות אחרות: PDD, סכיזופרניה או פסיכוזהאחרת, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות חרדה, הפרעה דיסוציאטיבית או הפרעתאישיות. כלומר, צריך לוודא שקשיי הריכוז אינם נובעים מבעיותאישיותיות,רגשיות ומשפחתיות ומלחצים מצביים. בנוסף לכך צריך לוודא גם שהילדאינו סובל מהפרעת שינה שמתבטאת בקשיי ריכוז במהלך היום.
דכאון אצלילדים מתבטא, בניגוד למצב אצל מבוגרים, ברגזנות, אי שקט פסיכו-מוטוריוחוסר ריכוז. לכן, תמונה של הפרעת קשב יכולה לנבוע בגלל דכאון חבוי. מחקרימשפחות הראו קשר בין דכאון להפרעת קשב.
ילדים עם הפרעה דו-קוטביתמציגים אף הם תמונה שונה מזו של מבוגרים באופן שעלול להראות כהפרעת קשב.המאניה והדכאון מעורבבים ומתחלפים במהירות, עם בולטות של המאניה. הפרעהדו-קוטבית תתבטא אצלם ברגזנות, חוסר שליטה עצמית, פעלתנות יתר ושיבושיםבשינה. רק התבוננות מדוקדקת יותר חושפת תכנים מאניים שבינהם יש גדלות (יכוללעוף ולא ליפול, רק לו מותר לנהוג באופן מסוים...), מיניות יתר (אוננותבלתי פוסקת, עיסוק אובססיבי במיניות), ואף מחשבות שווא של ממש. בילדים אילומומלץ לא לטפל בפסיכוסטימולנטים כמו רטלין ללא טיפול נוסף שיגן מפריצהמאנית.
המאמר המלא:
ישי-קרין, פרי (2002). אבחון של הפרעת קשב (ADHD). [גרסה אלקטרונית]. אתר פסיכולוגיה עברית:http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7