השבוע נתקלתי לשמחתי הרבה בכתבה ב YNET: שעסקה בנושא: למההתרופות להורדת המשקל יורדות מהמדפים.
בסדנאות שאני מעבירה, עולה מדי פעם שאלת השימוש בתרופות להורדהבמשקל. השאלה עולה בדרך כלל כחלק מהתייעצות לאחר שהרופא המטפל מציע אתהתרופה כדרך טיפול להורדת המשקל העודף.
התשובה שלי היא חד משמעית :לא להשתמש בתרופות להורדת משקל. רוב הציבוראינו מודע לנזק שהן גורמות, ורק שנים לאחר השימוש בתרופה, כשזרם התלונותעליהמגיע למוסדות המפקחים על התרופות, הם מואילים בטובם לבדוק לעומקולהוציא אזהרות חמורות או להוריד את התרופה מהמדפים.
בכתבה מוזכרות מספר תרופות:
קסניקל – הפועלת למניעת הספיגה של שליש מכמות השומניםבמעיים – גורמת גם לשלשולים, הכתמות של צואה נוזלית, התכווצויות ובעיותשליטה – שמקשים מאד על השימוש בה. וגם כאשר לוקחים אותה מסתבר שיש להקטיןמשמעותית את כמות השומנים במזון.
בנוסף, היא גורמת כנראה גם נזקים חמורים לכבד.
רדוקטין –מחקרים הראו שהיא מונעת התפתחות סכרת ומפחיתהאת רמות השומנים בדם והיא מלכתחילה לא מומלצת לסובלים מלחץ דם גבוה ומחלותלב. הסתבר שבמקום להפחית התקפי לב השימוש בתרופה מעלה את שיעור התקפי הלב.
אקומפליה – הורדה מהמדפים בשנת 2008, בשל תופעות לוואיפסיכיאטריות מסוכנות שנתגלו בקרב מי שנטל אותה.
אנחנו חיים בחברה המחפשת פתרונות קלים לבעיות אותן אנו "מטפחים" שניםרבות. אחת הבעיות הללו היא עודף משקל. האם באמת בלי התרופות הללו אפסההתקווה האמיתית לרזות? האם ירידה במשקל אך במחיר בעיות לב, נזקים חמוריםבכבד, בעיות במערכת העיכול, בעיות פסיכוטיות, הפרעות שינה, רעד, עצבנותוכו' שווים לנו את זה?
מה הציבור יודע?
האם חולים שמטופלים באותן תרופות הרזיה מודעים לעובדה שלא מדובר בסוגשל "קסם" , ושרוב התרופות נועדו לעזור לנו להוריד רק 5% - 10% ממספרהקילוגרמים שעלינו לאבד? האם ברור למטופלים שכל אחד מגיב אליהן בצורה שונה?
האם הם יודעים שמי שאין לו מוטיבציה לרזות, כפי שאמר דר' ניר ברק, לא ירדבמשקל?
מה הרופאים יודעים?
אחד הדברים שמאד מעניין אותי הוא האם הרופאים מודעים לסכנות שבשימושבתרופות? האם יש להם זמן לקרוא ולהעמיק במחקרים? לבדוק איפה ואיך (אם בכלל)חברת התרופות מדגישה רק את החלק בו הם רוצים שנאמין?
האם הרופאים מודעים לעובדה שכאשר לוקחים תרופה שבעצם נבדקה ואושרהלטיפול באפילפסיה, לצורך הדוגמה, קרוב לודאי שהיא נבדקה על חולי אפילפסיה,ולמרות הבדיקות לא ברור מהממצאים מה תהיה השפעתה או אלו תופעות לוואיעלולות להגרם מהשימוש בה אצל אנשים שאינם חולי אפילפסיה?
האם ה"חולים" שמקבלים את אותן התרופות מודעים לעובדה שהם משמשים שפניניסיון אנושיים? – תחשבו על זה!!
ניגוד אינטרסים?
דבר נוסף שמאד מטריד אותי הוא שאדם מסוים, במקרה זה דר' ניר ברק, הוא גםמנהל מרפאת ההשמנה של קופת חולים לאומית וגם המדען הראשי של חברת"אוביקיור" שמפתחת תרופת לבקרת משקל. אני מוצאת שיש כאן סוג של ניגודאינטרסים.
אי אפשר פשוט לקחת כדור ולרזות
ירידה במשקל בלי עבודת עומק על הפאן הרגשי, שיאפשר לנו שינוי הרגלים, לאעובדת בטווח הארוך.
להכיר את עצמנו, להכיר את הגוף שלנו, להקשיב לגוף שלנו ולהבין מה מתאיםונכון לו לאכול ומה לא,
להפריד בין אוכל לרגשות, בין אוכל להנאה.
לשקם את הגוף שלנו בתזונה הנכונה לו + שיקום מערכת העיכול מבחינת ויטמינים,מינראלים ופרוביוטיקה + הפעלת הגוף + חברה תומכת.
זו הדרך הנכונה לירידה אמיתית במשקל ולאורך זמן.
התהליך – ארוך, לפחות שנה של עבודה, לפעמים גם יותר.
התוצאה – בריאות פיזית ונפשית לאדם וחברה בריאה יותר - פיזית ונפשית.
המאמר התפרסם לראשונה בבלוג של דלית אביטל: הרזיה ללא דיאטה