מתי נפנה אל מתווך נדל"ן לצורך מכירה או השכרת הדירה שלנו?!

הבכור), עליו מטילים בני המשפחה את האחריות למכור/להשכיר (כאילו בשם "הכבוד"), והאחרים "משקיפים מהצד": במקרה הטוב הם פאסיביים ושותקים; במקרה הפחות טוב מתערבים יותר מדי, ועלולים אפילו לגרום לסכסוך משפחתי שלא לצורך. תנסו "להרגיש" את "האח התורן" הזה, שלא זו בלבד שטרח, פירסם, אירגן, תיאם, התחיל לראות מתעניינים – ובסופו של דבר יוצא "הכבשה השחורה" של המשפחה.

לפיכך, במצב כפי שתואר לעיל, המתווך העושה את העבודה עבור כל המשפחה – לא רק חוסך זמן וסבלנות, אלא הוא גם מעין "צד ג'" אובייקטיבי, שפחות יתערבו לו במהלך העבודה ויאפשרו לו להגיע למטרה (מכירת הדירה במחיר טוב או השכרתה לדיירים טובים) – ביעילות.

3) אנשי עסקים/בעלי מקצועות חופשיים הטרודים תמיד ב"אלף ואחד

דברים": הקדשת זמן וסבלנות למכירה/להשכרת דירה ממש לא בראש מעייניהם! בהקשר לכך, תמיד אזכור את אחד הלקוחות שלי (שאנו בידידות קרובה) – איש עסקים מצליח: מצאתי עבורו קונה לדירתו (השנייה, לא זו שבה הוא גר) במחיר גבוה כזה שממש לא חלמתי כי אפשר להוציא מהדירה הזו. קבענו להיפגש אצל עורך הדין כדי לחתום על חוזה המכר – הוא שכח להגיע לפגישה – הקונה כעס וביטל את העיסקה(!) – כמה חבל...

לפיכך, לאנשי עסקים אני ממליץ מראש לשקול לפנות אל מתווך. "זמן שווה כסף" זו אימרה רלבנטית כאן בהחלט: למתווך אמור להיות את הזמן ואת הסבלנות שכה דרושים כאן. בנוסף, הוא ידאג לדרבן, לדחוף, לתת תזכורת בשלבים קריטיים של התהליך – תאמינו לי אנשי עסקים טובים שלי, זה שווה את תשלום שכר הטירחה בסופו של דבר...   

4) אנשים בעלי "רגשי" גבוה לדירה שלהם – לרוב אלה הם הורים מבוגרים

    הגרים שנים רבות בדירתם הנמכרת/המושכרת, השקיעו בה ממיטב

    כספם ומירצם, ופיתחו כלפיה רגשות חזקים (ממש כך...) משך כל השנים

    הללו: הם שואפים לקבל (בצדק מבחינתם) תמורה הולמת.

    מולם מתייצבים המועמדים שבאים לראות את הדירה שפורסמה –

    בשאיפה להוריד את המחיר כמה שיותר.

    או-אז מתחילות מצד הקונים/השוכרים אמירות "אנטי" ("רג'קטים"

    בלע"ז או "התנגדויות" בלשון הקודש) מסוג: "אוי, איזה שיפוץ גדול

    צריך לבצע כאן...", "עשרות אלפי שקלים יעלה לי" – זה הרג'קט הנפוץ

    ביותר כאן. מולם נאלץ בעל הבית "להתגונן": "השקעתי עד עכשו

    המון – איני מוריד גרוש..."; "זו הכלה...".

    בקיצור, זו סיטואציה מאד לא נעימה למוכר/למשכיר: יש מהם

    שמתעצבנים ואפילו מאבדים העשתונות (ב"עידנא דריתחא" בטוח שלא

    נהיה אזי יעילים).

    לכן, אם אתם במצב כזה, תחשבו חיובית לפנות אל מתווך: בכל מקרה

    הוא "משקיף מן הצד" ופחות ייקח אל הלב אמירות אנטי מן הסוג

    שתואר לעיל. אני יכול רק לספר לכם מנסיוני בסיטואציות כאלו במכירת

    דירות של לקוחות: תמיד אני מחייך אל ה"רג'קטור" התורן, כשבתוך

    עצמי משתחררת לה המנטרה: "רג'קטים אף-פעם לא נגמרים – הם רק

    מתחלפים..." – ואז אני ממשיך את המכירה (או את ההשכרה) כאילו לא  

    קרה דבר, והכל בסבר פנים שוחקות (אם זה מוגזם, אז הפנים שלי

    ובכלל שפת הגוף הופכים להיות סרקסטיים כאלה – והתהליך ממשיך לו

    בשלווה וביעילות... עד הסוף הטוב).

         לסיכום,  אתם זוכרים?!  בכל המצבים שתוארו כאן שם המשחק זה

סבלנות ועוד פעם סבלנות: לתאם ולבוא שוב ושוב כדי להראות את הדירה

(כשגרים רחוק ממנה); לעשות את העבודה באובייקטיביות (כשזו דירת

ירושה); להתמקד במכירת הדירה/בהשכרתה עם פחות התעסקויות בנושאים אחרים (כשזו דירה של אנשי עסקים);  ובלי להחצין יותר מדי רגשות (כשמתעמתים מול "רג'קטולוגים" למיניהם) – ובכן, במצבים אלה ראוי לשקול לפנות אל מתווך שיעשה את העבודה עבורנו.

נ.ב.  מאמר זה הופץ אל כ-250 חברי "מועדון בעלי בתים בקריות" החיים בארץ ובחו"ל, במסגרתו הם מקבלים אחת לחודש-חודשיים טיפים ועדכונים שונים על הנעשה בשוק הדירות בקריות. אתם מוזמנים להצטרף: כיתבו אלי אל arienir1@gmail.com, ואשמח לענות לכם בהקדם.