דלית אביטל
אני זוכרת מעט מאוד מתקופת התיכון, ועוד פחות מזה מחומרהלימודים של אז, אך לפעמים אני מפתיעה את עצמי כשאני קולטת שחלק מהדבריםשלמדתי בתקופה ההיא עדיין משפיעים על חיי.
דוגמה לזה הוא החומר שלמדנובמגמה הביולוגית, שחלק ממנו עסק באלרגיותסמויות. זהו נושא שליווה אותי לפרקים לאורך שנים. עד לפני שנתיים הייתיבטוחה שהכל בראש שלי, בעיקר משום שלא מצאתי בספרות, לפחות לא בעברית, מידעבנושא. אחד הדברים הבולטים בעיני, עוד מהתיכון, היתה העובדה שדווקא המזונותשאליהם יש לנו אלרגיה סמויה הם אלה שאנחנו משתוקקים אליהם, לפעמים עד כדיאובססיה.
במשך השנים למדתי לזהות על גופי את התגובה הגופנית שלילאותן אלרגיות סמויות כמו: כאב ראש עז בחלק האחורי של ראשי לאחר אכילתפלפלים, בחילות אחרי פסטו ושתיית הל, בטן נפוחה וגזים אחרי אכילת סוגיםשונים של קמח (לבן או מלא – פרט לשיפון), גוש ליחה שלא עזב אותי כל עודאכלתי מוצרי חלב ועייפות תהומית בכל פעם שאני אוכלת מתוקים.
כשהוצאתימהתפריט את המזונות שהזכרתי – חזרתי להיות אישה שפויה, רגועה, נינוחה,בעלת ראש צלול וזיכרון משובח.
דבר נוסף ששמתי לב אליו היה שבתקופותבהן אני לוקחת גם תווספי מזון בשילוב התזונה "השפויה" שלי - אני פשוטמשתדרגת שבעתיים.
הסיבות לצבירת משקל עודף
כשלפני שנתיים יצאו כמה ספרים בעברית בנושא, סוף סוף ידעתי שאני לאהוזה: הידע והניסיון שלי אכן נכונים ומבוססים. למרות זאת, עדיין עשיתיהפרדה והמשכתי להתמקד בעיקר בסיבות הרגשיות לצבירת משקל.
אני דוגלתבתפיסה האומרת שמתח רגשי, או סיבות רגשיות הן העומדות מאחורי צבירת משקלעודף. החל מאירועים בעבר שלנו אותם אנו חווים כטראומתיים, ועד מתח ברמההיומית כמו מתח כלכלי, חברתי, בטחוני..... ולכן, ברגע שנשחרר את המתח,נפעל לפי הקווים המנחים ונאמן את תת המודע ליצירת המשקל הרצוי נרד במשקל.דבר שבהחלט קורה. יחד עם זה אני רואה מדי פעם אנשים שכן עושים את העבודהועדין המאמץ קשה. הם ירדו 15 ק"ג ופתאום זהו נתקעו. מה קרה?
חוסרים תזונתיים + אלרגיות סמויות + מתח נפשי = השמנת יתר
השילובהמנצח: חוסרים תזונתיים, אלרגיות סמויות ומתח נפשי - כל אחד בפני עצמווכולם ביחד תורמים להשמנת יתר.
מעבר לבעית המשקל, לחוסרים תזונתייםואלרגיות סמויות יש קשר גם לבעיות קשב וריכוז, מצבי רוח, דיכאון, אלימות,רגזנות, בעיות זיכרון, מחלות אוטואימוניות ועוד ועוד.
אזמהן בעצם אלרגיות סמויות??? על כך במאמרים הבאים.
המאמר התפרסם לראשונה בבלוג של דלית אביטל: אלרגיות סמויות