כמעט כולם אומרים שכדי להתגבר על הכעס צריך לנשום עמוק, לספור עד עשר ולהרגיש את הרוגע. אולם בשעת כעס, סערת הרגשות בה האדם נתון משתלטת על כל חלקה טובה. אם תאמרו לו באותו רגע לספור עד עשר, הוא יחוש זלזול בלשון המעטה ברגשותיו. הוא גם בשום אופן לא ירצה לנשום עמוק, כי הוא נורא נסער ונראה לו כי הרוגע מחוץ לשליטתו. אפשר לומר שהוא בעצם כלל לא מעוניין ברוגע, ולכן מראש לא תוכלו לצפות ממנו להתאמץ לשם כך.
בהרצאה כלשהי על הכעס סיפר המרצה על אדם שאמר לו שהוא לא כועס אם לא מרגיזים אותו. "כלומר", הרחיב המרצה את דבריו (הוא כמובן לא נכח שם), "שאם מזג האוויר בדיוק כמו שמתחשק עכשיו, הדולר לא ירד, הילדים לא עושים בלגן ואף אחד לא חותך אותו בכביש – הוא לא כועס!". רובנו אכן כאותו אדם, בטוחים שהכל צריך להתנהל לפי מה שקבענו, ואם לא אז זו סיבה מוצדקת לכעוס. והרי ידוע שבחיים לא כל דבר מסתדר כפי שאנו רוצים.
הדרך להתמודדות שמעניקה היהדות מקורית במיוחד, אמיתית והכי חשוב - מועילה.
הסטרא אחרא, הלוא הם כוחות הטומאה/השטן/היצר הרע/מלאך המוות (כן, מאחורי כל השמות הללו מסתתר יצור רוחני אחד), הוא סיבה מס' 1 להפסיק לכעוס. ר' נחמן מברסלב זיע"א אומר שהיצר הרע דומה לאחד שרץ בין אנשים וידו סגורה, ובא אל בני אדם ומפתה אותם, והם סקרנים ורצים אחריו, כי הם כל כך בטוחים שיש לו את הדבר הטוב ביותר עבורם. לבסוף הוא פותח את ידו, שכמובן הייתה ריקה, וחושף את פרצופו. כך הוא מרמה את כולנו בכל פעם מחדש.
באחת ההרצאות שמעתי תיאור מדויק נוסף: "היטלר תיעב ושנא יהודים באופן הכי חולני. נכון שאתם מרגישים אליו שנאה עזה שאי אפשר לתאר? דעו לכם שהיצר הרע הוא פי מיליונים יותר גרוע ממנו, הוא למעשה הפְעיל אותו, והוא מסוגל להרבה יותר מזה. מול אויב כזה אנו מתמודדים. דעו את הכוח שלו".
בשעת כעס, ציירו בדמיונכם את היצר הרע. הרגישו שאתם נמצאים מול האויב הכי גדול שלכם, שמנסה להשליט עליכם את האמצעי החזק ביותר שלו (הלוא הוא הכעס), כדי לשעבד אתכם לרצונותיו.
הנקודות הנוספות למחשבה הן:
חשיבה על ההשלכות - ממש ברגע שאתם רוצים לבטא את כעסכם, לצעוק ולהתפרץ, תריצו במוחכם תמונות מהפעם הקודמת בה כעסתם. נסו לשאול את עצמכם מה קרה אז, איך זה השפיע, האם היה כדאי, האם השגתם את המטרה, וכך גם תגיעו לשאלה: למה בעצם לכעוס, מהי המטרה?
רגע של ניסיון גדול - בכל יום מחדש האדם חווה ניסיונות. ללא ניסיונות, אין שום אפשרות לעלות דרגה ברוחניות. באותם רגעים של כעס, הַרגישו את הקב"ה מביט בכם. זהו רגע גדול! זו ההזדמנות! אנו מוכיחים את עצמנו אך ורק ברגעים הללו ולא בשום זמן אחר. הקב"ה נתן לנו את הניסיון כצ'אנס להתקדם הלאה ולהתעלות, עכשיו נוכיח שאנו ראויים.
עבודת המידות - כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. בתפיסת עולם יהודית, האדם נמצא תמיד בשמחה. הכעס הוא חלק של הסטרא אחרא כמוסבר לעיל. אדם צריך ומחובתו להתגבר על הכעס, לשבר את המידות הרעות שבו. זוהי ביהדות "עבודת המידות".
לסיכום, כעס אינו רגש טבעי בריא, אלא רגש הרסני מטעם היצר הרע, ולכן עלינו להתרחק ממנו. כעס מהווה מדד עבורנו ועבור בורא עולם, להבין מי אנו באמת. כעס הוא ניסיון, הזדמנות להוכיח, להתעלות.
אל לנו לשכוח שלכל עניין יש להקדים תפילה, ויהי רצון שה' יסייע בעדנו לעבוד על מידותינו, אמן.