|
|
|
שני נושאים מעניינים קיימים בפרשה והם : תהליך העבודה עם "המנורה" ע"י הכהן ופרשת "המתאוננים". אירוע "המתאוננים" הנו אירוע מכונן בתולדות עם ישראל - אילולא המתאוננים היה עם ישראל עומד בדרגה רוחנית גבוהה והיה על סף הגאולה וביאת משיח.
למאמר המלא...
|
|
פרשתינו חותמת בסיפור מופלא שיש ממנו מוסר השכל לכל אדם:
מיליוני בני-אדם, עם ישראל כולו יחד, עם ענני הכבוד ומלאכי השרת הנלווים אליו ועם השכינה הקדושה החופפת מעליהם - המתינו על מקומם שבעה ימים רצופים, בלב מדבר "ציה וצלמוות", עד שמרים תירפא מצרעתה.
למאמר המלא...
|
|
בפרשת "נשא" אותה קוראים בבתי הכנסת בדרך כלל בסמיכות ל"חג מתן תורה", מוזכרים שני נושאים ייחודיים, הסמוכים זה לזה: "סוטה" ו"נזיר". על סמיכות שתי הפרשיות הללו אומר רש"י: "...לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". מכאן, ניתן ללמוד ששני עניינים אלה כאחד הם שליליים ואינם מומלצים.
למאמר המלא...
|
|
פרשת נשא: מלים ומשמעות / מוטי לקסמן, תש"ע
המלים המבוטאות ומועברות מפה לאוזן הן נוהג נפוץ ומקובל לקשר בין בני אדם. הן כל כך רווחות עד כי נראה שאין נתיב או מרכיבים אחרים לקשר אנושי.
אבל, האמנם המלים הן אבן יסוד מהימנה לקשר אנושי כן ומתמיד?
אמר ביאליק: "אפפוני מלים תופפות, כעדת קדשות כתרוני, נוצצות בעדיי שווא ומתייפייפות בחן רמייה, חכלילות הפוך בעיניהן ורקב הזימה בעצמותן" [1]
והנה ממש בימים אלה מתואר מחקר הקובע: "כי גבר משקר בממוצע שלוש פעמים ביום [...] בעוד אשה משקרת בממוצע קרוב לפעמיים ביום"
למאמר המלא...
|
|
בפסוק הפותח את ספר "במדבר", מוזכרים שני מושגים אשר מהותם מנוגדת זו לזו: ה"מדבר" משתרע על פני מקום רחב מאוד והוא מוגדר כ"רשות הרבים", ואילו "אוהל מועד", מצומצם מאוד בשטחו, לעומת המדבר, והוא מוגדר כ"רשות היחיד".
למאמר המלא...
|
|
המצווה הראשונה בפרשתנו עוסקת ב"שנת השמיטה". מדוע הקפידה התורה כל כך על מצווה זו? מדוע הפקרת השדות והפסקת עיבודם חשוב כל כך? עלינו להבין שהשנה השביעית היא בעלת משמעות יסודית ושורשית לגבי אמונת ישראל.
למאמר המלא...
|
|
מצווה "היובל" נדירה מאוד, היא מתרחשת אחת לחמישים שנה, בסך-הכל התקיימה מאז ומעולם רק עשרות פעמים. נדירה ומיוחדת היא גם בזמן קיומה: אין עוד מצווה שקיומה מוּתנה במגורי כל העם בארץ, משגלה מקצת העם מהארץ, אף כשהמקדש נותר קיים - המצווה בטלה.
למאמר המלא...
|
|
בראשיתה, עוסקת הפרשה באיסור הכהנים להיטמא למתים פרט לקרוביהם מפאת קדושתם ועבודתם במשכן. על פסוק זה שואלים: מדוע יש כאן כפל לשון: "אמור אל הכהנים" ובנוסף הציווי "ואמרת"?
למאמר המלא...
|
|
מהי הדרגה הנעלית בקידוש השם: ששומרי המצוות יצליחו ויתעשרו, או שהם לא יצליחו ולמרות זאת ישארו נאמנים לדרך התורה? שיתרחשו נסים ויבוטלו הגזירות הרעות, או שישראל ימסרו נפשם למות על קידוש ה'?
למאמר המלא...
|