הפסוק הראשון בפרשת "וזאת הברכה" מגדיר את משה כ"איש האלוקים". בפעם היחידה בתורה נקרא משה "איש האלוקים", באשר כל דברי משה בתורתנו, נאמרו על פי הקב"ה.
למאמר המלא...
|
פרשתנו פותחת בבשורה משמחת: "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה". דור המדבר שראה נסים וחווה חוויות גדולות מתבשר על הכניסה לארץ ישראל. אומר על פסוק זה בעל "אור החיים": "אין והיה אלא לשון שמחה. להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו: 'אז ימלא שחוק פינו' (תהלים קכ"ו/ב')".
למאמר המלא...
|
כשאדם מישראל היה מביא את ביכורי תבואותיו ופירותיו מהשדה או הפרדס היה ניצב לפני הכהן בבית המקדש והיה מקריא בפניו את הנוסח הנ"ל, כדי להודות לה' על הניסים והחסדים שעשה עם יעקב בבית לבן הארמי ועם עם ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים.
למאמר המלא...
|
מצוות "שילוח הקן" ומצוות "כיבוד אב ואם" - המצוות היחידות שהשכר המובטח על קיומן הוא "אריכות ימים". מדוע?
"שילוח הקן" מחנך את האדם למידת הרחמים והחסד
למאמר המלא...
|
"אמר רבי לוי: למה הדבר דומה? למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו. אמר המלך - נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני.
למאמר המלא...
|
התורה תולה את מינוי המלך בשני תנאים: 1) כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה. 2) בקשת העם למנות מלך כמו העמים שסביבו, וזה לשון הפסוק (דברים, יז,יד): כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך, וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך, אשר יבחר ה' אלוקיך בו גו'.
למאמר המלא...
|
הדברים האסורים נחלקים לשני סוגים: "איסורי חפץ" (חפצא) ו"איסורי אדם" (גברא) - כלומר: איסורי חפץ הם דברים שהחפץ עצמו אסור, ואיסורי אדם הם דברים שהחפץ מצד עצמו אינו אסור, אלא שלאדם נאסר השימוש בחפץ.
למאמר המלא...
|
פרשת המועדים מבהירה שיש לחוג את החג במקום אשר יבחר לו ה'. האדם עוזב את ביתו בשלושת הרגלים ומתאחד עם כל ישראל בעלייה לרגל - כדי לקבל ברכת ה' אך בעיקר להיות מושפע ממקום תורתו.
למאמר המלא...
|
בראשית פרשתנו אומרת התורה שברכת ה' לכל טוב גשמי ורוחני - "והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך .. על האדמה אשר נשבע לאבותיך" - תינתן "עקב תשמעון את המשפטים ושמרתם ועשיתם אותם". גם השבועה וכריתת הברית של ה' עם האבות תתקיים "עקב תשמעון גו'".
למאמר המלא...
|
הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך גו'" שבפרשת "קריאת שמע", הנאמר פעמיים ביום, מידי בוקר וערב, הוא ציווי יסודי ביהדות - לאהוב את הבורא באמת ובתמים עד כדי מסירות-נפש ובכך לקדש שם שמים. במרוצת הדורות כשניסו לכפות על היהודים להשתחוות לעבודת-אלילים, רבים חרפו נפשם למות למען האמונה באלוקי ישראל, כשפרשה זו בפיהם
למאמר המלא...
|