|
|
|
"...והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה..." (אסתר ט'/כב').
חודש אדר מאופיין בשמחה, צחוק ועליזות, כפי שמוזכר בגמרא: "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט/ע"א). אנו מצווים להרבות בשמחה דווקא בחודש אדר אך יש חשיבות להיות בשמחה תמיד. השמחה צריכה להיות איכותית והעיקר - זו מצווה גדולה לשמוח.
מדוע השמחה חשובה ועקרונית כל כך?
למאמר המלא...
|
|
"ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב, אשר נתן ה' חכמה ותבונה בָּהֵמָּה, לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש..." (שמות ל"ו/א').
לבניית המשכן נתמנה בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. הקב"ה היקנה לו חכמה בינה ודעת, כנאמר: "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת..." (שמות ל"א/ג').
למאמר המלא...
|
|
אותו חסיד היה דמות בעל צורה: תלמיד חכם בקי בנגלה ובחסידות, עובד ה' בתפילה בכוונה ודבקות נפש, אמיד ובעל חסד, היה משתתף בקביעות בהתוועדויות חסידיות, וזכה והקים משפחה למופת, וחי חיי אושר, שלום ושלווה. בקיצור אדם שהתברך בכל טוּב בגשמיות וברוחניות.
למאמר המלא...
|
|
במדבר נצטוו ישראל לבנות משכן ובית לה' - "זה הדבר אשר ציוה ה' לאמר קחו מאתכם תרומה ..ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - ולמרות זאת משה רבינו בעצמו לא היה שותף בתרומות למשכן ולא במלאכת יצירתו, כדברי רש"י "לא עשה משה שום מלאכה במשכן", "הנדבה ניתנה על ידי ישראל והמלאכה נעשית על-ידי בצלאל ואהליאב וחכמי לב", ללא משה
למאמר המלא...
|
|
"ויאמר (משה) הראני נא את כבודך. ויאמר (ה') אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך, וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (שמות ל"ג/יח'-יט').
בהתחנן משה אל ה' כי יסלח לעם ישראל על חטא העגל, הזכיר לפניו זכות אבות: "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך..."
למאמר המלא...
|
|
רש"י מסביר את הביטוי "להעלות נר תמיד": "מדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה". מבהיר הרש"ר הירש שתפקיד ה"כהן ההדיוט" מדגיש מצב של תלות תמידית. מכאן אזהרה למורים ולתלמידים שישהו אלה אצל אלה בסבלנות ובא
למאמר המלא...
|
|
"ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה/ח').
תכלית הקמת המשכן היא להביא להשכנת השכינה בלב כל אחד מישראל ובאומה הישראלית כולה.
האברבנאל מציין שיש 3 תנאים לכך:
א. כל אחד יתרום כאשר ידבנו לִבּוֹ - בבניית משכן קודש, שישכון בתוך כל אחד מאתנו
למאמר המלא...
|
|
|
|
שנה מעוברת: מה משמעות שני חודשי אדר המותר להשתמש בלוח לועזי?
האם יש אמת בחקר האסטרולוגיה?
האם מותר להאמין במזלות?
שנה מעוברת, עם שני חודשי אדר ממקדת את עיוננו השבועי ב"לוח העיברי" ומעלותיו:
המצווה הראשונה בתורה עוסקת ב"לוח העברי" - לקבוע את תאריכי השנה, מנין ימי החודש ומנין חודשי השנה לפי מהלך הירח והשמש.
למאמר המלא...
|