|
טענה זו נטענה כבר על ידי "מבקרי המקרא". היסודות ל"מדע" המכונה "ביקורת המקרא" הונחו על ידי תיאולוגים גרמניים שהתורה לא עברה באומתם, ותורה אי אפשר ללמוד ללא המפתחות העוברים בקבלה העוברת מדור לדור.
1. הן היום בו נחתמה התורה (דהיינו היום שבו כביכול החליטו שאין להוסיף יותר שום מילה על התורה) חייב היה להיזכר, וכיצד נעלם?
למאמר המלא...
|
|
כמה תשובות בדבר:
עם ישראל חי במצרים ארץ הכישופים הגדולה ביותר ולכן הם הכירו את כל הטריקים והיכולות של המכשפים והחרטומים ואם הם היו חוששים שמעשיו של משה הן על ידי כישופים לא היו מקבלים את דבריו ולא מוכנים לקבל את תורתו.
למאמר המלא...
|
|
פרשת "צו" ממשיכה את פרשת הקורבנות -שכאמור מדגישה את חשיבות הידע בהלכות למקריבי הקורבן, המבקשים להיות קרובים לבורא עולם. עיקר המשימות המוזכרות בפרשה נוגעות לכהנים, לכן פותחת הפרשה במשפט: "צו את אהרון ובניו..." (ויקרא ו'/א').
למאמר המלא...
|
|
"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור" (ויקרא א'/א').
הקב"ה קרא אל משה בלשון חיבה והזמין אותו להיכנס אל האוהל. רבות נכתב אודות ה-א' הזעירה שיש במלה "ויקרא". הסיבה העיקרית ל-א' הזעירה היא:
למאמר המלא...
|
|
נאום הפתיחה של ספר הקורבנות
במעמד פתיחת שנת לימודים בבית-ספר, או בפתיחת עסק, הרי המנהל מכריז את המוטו המרכזי של העסק או בית הספר, נאום הפתיחה מתמקד בנושאים החשובים, העבודות הקבועות, רק אחר-כך הוא ממשיך לנושאים הפחות מרכזיים וקבועיים.
למאמר המלא...
|
|
מצוות הקטורת שבפרשתינו היא אחת העבודות המרכזיות והחשובות במקדש, המדרש מגלה ש"אמר הקב"ה לישראל: מכל הקורבנות שאתם מקריבים לפני, אין חביב עלי כקטורת", וכן כתוב בזוהר שלמרות שכל הקורבנות עושים נחת-רוח לה', אין לו נחת רוח גדול מקטורת, שהיא עבודת הקודש המעולה מכולם. לכן ברגע המיוחד והמופלא שהכהן-גדול נכנס לקודש הקודשים ביום-כיפור - עסק בקטורת.
למאמר המלא...
|
|
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב].
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].
למאמר המלא...
|
|
"משנכנס אדר מרבים בשמחה"
בין שמחה להוללות; שמחה יהודית וגויית; שכרות מותרת ואסורה
פתיחה - על שמחה מוגזמת; על סגולות השמחה
השמחה הגדולה שהיתה השבוע "עד דלא ידע" במשתה היין של פורים כמצוות המגילה לעשות מפורים "יום משתה ושמחה" - פותחת את הדיון במהות השמחה.
למאמר המלא...
|
|
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לִבּוֹ תקחו את תרומתי" (שמות כ"ה/ב').
הרש"ר הירש מבהיר מדוע כתוב "ויקחו לי תרומה" ולא מודגש "ויתנו לי תרומה". לדבריו, המשימה של נתינת תרומה מודגשת לא רק על היחיד אלא "הציבור" כולו צריך לבצע משימה חשובה זו של תרומה.
למאמר המלא...
|
|
המשכן הוקם במדבר ועמד על תלו 480 שנה: 40 שנה ליווה את ישראל במסעותיהם במדבר, ולאחר מכן הוא נכנס עמהם לארץ והוקם ב'גלגל' ל-14 שנה, עם תום כיבוש וחלוקת הארץ הוא הוצב ב'שילה' למשך 369 שנה. לאחר מכן הוא הוקם ב'נוב' וב'גבעון' ל-57 שנה, סה"כ המשכן עמד בארץ 440 שנה, ובתוספת 40 שנותינו במדבר, המשכן היה קיים בסך-הכל 480 שנה.
למאמר המלא...
|