|
פרשת "עקב" היא המשכה של פרשת "ואתחנן" מבחינת הסגנון ואף תוכן הכתוב, יש בהן כ- 200 מצוות מתוך תרי"ג המצוות. בשתי הפרשיות מודגשים מאוד יראת ה', אהבת ה' ועבודת ה'. שלושה מושגים חשובים המבהירים היטב האמונה בקב"ה.
למאמר המלא...
|
|
מסופר על אדמו"ר הזקן שהתלבט בראשית דרכו הרוחנית, לאיזה מקום תורה לנדוד - לעיר ווילנה המעטירה שם שהה הגאון שהרביץ תורה לתלמידיו, או למעזריטש לרב המגיד, שלימד בנוסף לתורת הנגלה גם דרך בעבודת ה' בתפילה ובחסידות, ובסופו של דבר אדמו"ר הזקן החליט לנסוע דווקא למעזריטש, כי הוא אמר לעצמו שללמוד הוא יודע קצת, אבל להתפלל עדיין לא.
למאמר המלא...
|
|
"שמור את יום השבת לקדשו, כאשר צווך ה' אלוקיך...וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים..." (דברים ה'/יב',טו').
קיים הבדל מהותי בין "עשרת הדיברות" המוזכרים בפרשת "יתרו" בחומש "שמות" לבין החזרה עליהם בפרשתנו, פרשת "ואתחנן" בחומש דברים, בעיקר ב"מצוות השבת".
למאמר המלא...
|
|
"בעבר הירדן, בערבות מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת..." (דברים א'/ה').
רש"י מפרש "הואיל - התחיל". אם כן, נשאלת השאלה: הרי עברו 40 שנה מאז דיבר משה על דיני התורה ובמרה שם לו חוק ומשפט: שבת, פרה אדומה, כיבוד הורים וכו'. היתכן לומר שרק עכשיו "הואיל" - "התחיל" משה לבאר את התורה?
למאמר המלא...
|
|
"...יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו את הירדן" (במדבר ל"ב/ה').
בני שבט ראובן ושבט גד פנו אל משה לפני הכניסה לארץ ישראל, בבקשה להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי ראו שהמקום מבורך בשדות מרעה ומתאים למקנה הרב שהיה להם. מששמע משה את בקשתם, שלא לקבל נחלה יחד עם כל שאר השבטים, כעס מאוד באומרו: "...האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" (ל"ב/ו').
למאמר המלא...
|
|
"
"פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כִליתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כ"ה/יא').
בפרשתנו, אנו מבחינים בקנאותו של פינחס לדבר ה'. קנאה זו הצילה את עם ישראל מהתבוללות. קנאה שנבעה בעיקרה מדבקות טהורה בקב"ה. זמרי בן סלוא, שבחטאו עמד לפרוץ את המסגרת הלאומית
למאמר המלא...
|
|
קורח וכל עדתו התייצבו לפני משה ואהרון נרגנים ובפי קורח היו שאלות שמטרתן לשים ללעג את משה המנהיג ואת תורתו. אחת השאלות היתה: "בית מלא ספרים יהא פטור מן המזוזה?"
למאמר המלא...
|
|
|
|
פרשתנו פותחת ב"סיפור המרגלים", שנשלחו לתור את הארץ ולבדוק את טיבה, ומסתיימת ב"פרשת ציצית", בה אנו מוזהרים "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". בשתי הפרשיות מופיע הפועל "תור" - פעם בהוראת חיוב ופעם באיסור, ויש לתת את הדעת על כך.
למאמר המלא...
|
|
|