האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"...יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו את הירדן" (במדבר ל"ב/ה').

בני שבט ראובן ושבט גד פנו אל משה לפני הכניסה לארץ ישראל, בבקשה להישאר בעבר הירדן המזרחי, כי ראו שהמקום מבורך בשדות מרעה ומתאים למקנה הרב שהיה להם. מששמע משה את בקשתם, שלא לקבל נחלה יחד עם כל שאר השבטים, כעס מאוד באומרו: "...האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" (ל"ב/ו'). משה השווה אותם למרגלים, מוציאי דיבת הארץ רעה, וכינה אותם בשם "תרבות אנשים חטאים" (ל"ב/יד'). רק לאחר שהתחייבו לעזור בכיבוש הארץ ולצאת חלוצים לפני המחנה, הסכים משה למלא את בקשתם לקבל את עבר הירדן המזרחי לנחלה.

נשאלת השאלה: מה טמון מאחורי סיפור זה? מה גרם למשה לכעוס כל כך? ומנגד, מה גרם לו להירגע מכעסו?

מסביר הרבי מלובביץ' זצ"ל: בני שבט ראובן ושבט גד בחרו להיות רועי צאן משום שמלאכה זו מאפשרת "להתנתק" מהעולם. רועי הצאן יוצאים בבוקר למרעה, מתרחקים מהבלי העולם הזה, מתנתקים מסביבתם ויכולים בקלות להשקיע את זמנם בעבודת הבורא, בלימוד תורה ובהתעלות רוחנית.

כאשר שמע משה את בקשתם, נזכר בחטא המרגלים. גם הם חטאו בכך שלא רצו לעלות לארץ ישראל והעדיפו להישאר במדבר כי החיים במדבר נראו להם מושלמים. במדבר אין צורך לעבוד: את המזון מקבלים מהשמים בצורת "מן", המים זורמים מבארה של מרים, אין תחרות בין אנשים - לכולם יש הכל בשווה, אין קנאה, אין מלחמה. במצב שכזה, יכול כל אחד להתמסר כל היום לעבודת ה' מבלי להיות מוטרד מבעיות פרנסה שונות. טענה זו נראית הגיונית, אך הם לא הבינו את הכוונה האמיתית שיש בכניסה לארץ ישראל.

הקב"ה נתן לנו את התורה במטרה שנשלב את החיים הארציים עם חיי תורה ומצוות ולא כדי לנתק אותנו מן העולם. תכלית הבריאה היא להחדיר טוב וקדושה בחיי העולם ולהאיר את העולם באור התורה. התורה לא ניתנה למלאכים המנותקים מדאגות, אלא דווקא לבני האדם החיים חיים טבעיים ומקדשים את חייהם תוך שילוב של רוחניות וגשמיות.

בכך חטאו המרגלים וכך הבין משה גם את בקשת השבטים גד וראובן - כי גם הם מבקשים להישאר במקום המנותק מחיי העולם ולכן כעס משה על בקשתם התמוהה. אך כאשר הם תיקנו את עצמם והבטיחו "נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ארץ כנען..." (ל"ב/לב'), הם הבינו שיש לשלב בין רצונם להיות "יושבי אוהלים" המתמסרים לעבודת ה' ובין אנשי העולם העוסקים בחיי היום יום. זה הדבר שגרם למשה להירגע מכעסו על בני שבט ראובן ושבט גד. משנרגע משה, הסכים לתת להם את נחלתם בעבר הירדן המזרחי.

www.h-y1.fav.co.il

                                                                הרב חיים שלמה דיסקין

                                                                רב העיר קרית אתא