|
פרשת השבוע, פרשת "חֻקַּת" מזמנת לקורא נושאים רבים לדיון. נפנה עיונינו לפרק כא בפרשה הכולל רשימת ציוני דרך המסע של בני ישראל. רשימת ציוני דרך המסע נפתחת לאחר תיאור התנכלות הכנעני ומכת הנחשים. הרשימה נמשכת עד לשירת הבאר ומשם עד לפירוט בקשת המעבר של בני ישראל בשטח האמורי, שהסירוב מביא למלחמה בין ישראל לאמורי.
מאבקים וביניהן תנועה במסע או להיפך תנועה במסע ארוך ומידי פעם גם מאבקים. צירוף המסע והמאבקים ניתן להבנה: עם חדש נע במרחב ולא כל היושבים בדרך מתלהבים ומתפתחות אי-הבנות גם מלחמות.
למאמר המלא...
|
|
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן", כך נפתחת פרשת השבוע, שבשל כך גם קרויה פרשת קֹרַח. פתיח זה מלמד אותנו שלושה דברים: קֹרַח הוא משבט לוי, וְדָתָן וַאֲבִירָם הם משבט ראובן. פירוט מלא של מוצאם הוא הדבר השלישי.
אבל, הפתיח מעורר גם שאלה ולא רק מספק נתונים. השאלה מתעוררת למקרא מילת הפתיחה "וַיִּקַּח". במילה עצמה אין קושי, הקושי הוא שלפועל "וַיִּקַּח" אין משמעות אם לא מפורט לאחריו מה נלקח.
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע, פרשת "בְּהַעֲלֹתְךָ" נפתחת באור: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת". האור הזורח: "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" מעלה גם את הדימוי "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" בבחינת אור פנימי באדם.
האם אור זורח זה מאיר גם על המשך הכתוב בפרשת השבוע?
המשך הפרשה עוסק בבני שבט לוי המיועדים לעסוק בקודש, במרכז הפולחני ובטקסיו. הפעם מפנה הכתוב אל הכשרתם לתפקידם.
מהי ההכשרה?
למאמר המלא...
|
|
נשאלת השאלה, האם לחטא אין כפרה ותשובה? ואם יש האם אין לשנות את הנבואה?
אכן, רד"ק גם מצודת דוד לא רואים בפסוק הראשון קושי אלא תיאור המצב לאחר שיבת בני ישראל לדרכי ה'
לכן, נראה לנו שתמיהה על הצירוף אינה במקומה, להיפך צריך לחזק את הגישה שאינה הופכת סטייה או חטא לאות קין בלתי-מחיק לנצח.
בצד ענישה צריכה להיות גם תקווה.
למאמר המלא...
|
|
השבת היא שבת כפולת פרשיות, "בְּהַר" ו"בְּחֻקֹּתַי" ובכך אנו חותמים את הלימוד בחומש ויקרא לשנה זו. צמד פרשיות אלה מזמן לדיון נושאים שונים, בחלקם דנו בעבר. בדיון הנוכחי נתמקד בפסוק אחד בסוף פרשת "בְּהַר", הנושק לתחילת פרשת "בְּחֻקֹּתַי": "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם,". איסור מוחלט זה מופיע גם בפתיחה לעשרת הדברות, וגם לאחר מעמד הר סיני.
למאמר המלא...
|
|
בתלמוד הבבלי אנו מוצאים: "רבי אליעזר אומר: [...] שבתון - זה קדושת היום, [...] מקרא קדש - קדשהו בעשיית מלאכה. אמר לו רבי עקיבא: מפני מה לא נאמר שבתון - שבות, שבו פתח הכתוב תחילה? אלא: שבתון - קדשהו בעשיית מלאכה, [...] מקרא קדש - זו קדושת היום" [11].
לכאורה סתירה, הרי אחד מאיפיוני המועד הוא איסור מלאכה, וכאן נאמר במפורש "קדשהו בעשיית מלאכה!!!
טעות? טעות סופר? טעות עריכה?
למאמר המלא...
|
|
השנה, זמן פרשת השבוע, פרשיות אחרי-קדושים, הוא עת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. מועד שיש בו הֶזְמֵן לדיון במושג קדוש וקדושה.
בשבוע העצמאות וודאי נשמע את הצירופים "קדושת הארץ", "קדושת הנופלים" ו"קדושת העם" יותר מפעם אחת. ואכן, קדוש וקדושה הם מלים שמצויות בדיונים בהקשר למטרות ולאובייקטים שונים.
מהי קדושה?
נפתח בעיון קל בהבנת המושג קדוש.
למאמר המלא...
|
|
שרידי פריחת החורף עדיין צבעו את העולם, וחום הקיץ המחריב לא פשה לייבש את כל הירוק, את כולם.
אני ניתרתי בזהירות, הלוך ושוב, אבל גם הסתתרתי היטב מאחורי גבעול פרח ומתחת לשיח. לא העזתי להתבלט, אולי זו טעות, חשבתי, אולי שוב ילכדוני? צריך להיזהר מאוד [2].
נותרתי לבד, עצובה ובודדה. חברתי כבר לא הייתה אתי, גם לא עם אף אחד אחר. היינו שתיים ממש טהורות, כך אמרו עלינו. למען האמת, איני מבינה מה זאת אומרת. אבל זה כנראה עצוב וקשה להיות טהור.
למאמר המלא...
|