נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות

פתח דבר:

במאמר זה נסקור את דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתו של מוביל ימי לסילוק תביעתה של חברה יבואנית.

עובדות המקרה

חברה לתערובות למאכל ייבאה תירס מאוקראינה באמצעות מוביל ימי. כתוצאה מדליקה שפרצה בתא המטען של האנייה נגרם נזק חמור למטען, ועל כן מטען התירס לא היה ראוי עוד לשימוש.

מטען התירס בוטח בפוליסה ימית על-ידי חברת הביטוח, אשר כתוצאה מהדליקה, שילמה ליבואנית סכום כספי המהווה רק חלק מן הנזק הנגרם לה. משכך, טענה היבואנית שנותרה יתרה לא משולמת ובשל כך הגישה תביעה כנגד חברת הביטוח.

חברת הביטוח הגישה הודעה צד ג' כנגד המוביל הימי, בה טענה שיש לחייב את המוביל הימי לפצותה בגובה בחיוב, או לשפותה, או להשתתף, בכל פיצוי בו היא תחויב. על כן, בפועל, הוגשו כנגד המוביל הימי שתי תביעות, האחת על-ידי היבואנית והשנייה על-ידי חברת הביטוח שביטחה את מטען התירס.

המוביל הימי הגיש בקשה לסלק על הסף את תביעתה של היבואנית בטענה כי שטרי המטען הונפקו על-ידי חברה הקשורה ליבואנית ולא על-ידי היבואנית עצמה ועל כן חסרה היבואנית עילת תביעה נגדו.

נציין, כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי שאין להיזקק לו, אלא אם ברור מעל לכל ספק שאין לתביעה סיכויי הצלחה גם אם יוכחו כל מרכיביה. משמעות בקשתו של המוביל הימי היא לדחות את תביעתה של היבואנית, כך שתמנע זכותה לקבל את יומה בבית המשפט. בית משפט השלום דחה בהחלטתו את בקשתו של המוביל הימי לסלק את תביעתה של היבואנית, וקבע כי יהיה נכון להיעתר לבקשת היבואנית לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת החברה הקשורה לה כתובעת נוספת בתיק, ועל החלטה זאת הגיש המוביל הימי בקשת רשות ערעור.

טענות הצדדים

לטענת המוביל הימי, החלטת בית משפט השלום להיעתר לבקשתה של היבואנית לתקן כתב תביעתה, עומדת בניגוד להוראות סעיף III(6), המפקיעה את זכות התביעה של מי שלא הגיש תביעה נגד המוביל הימי, או כנגד כלי השיט, תוך שנה מיום שנמסרו הטובין.

עוד טוען המוביל הימי כי החלטת בית משפט השלום מעניקה לחברה הקשורה ליבואנית יתרון בלתי הוגן, שכן בית משפט השלום הכפיף באופן חד צדדי את המוביל הימי לבדו לחובותיו מכוח שטר המטען, אגב שלילת זכות הגנה מהותית העומדת לו, ואפשר לחברה הקשורה ליבואנית ליהנות מזכויות על-פי שטר המטען מבלי להכפיף אותה לחובותיה מכוח אותו השטר.

לטענת המוביל הימי, הוא רשאי היה להסתמך על כך שהגורם היחיד הזכאי להגיש כנגדו תביעה מכוח שטרי המטען היא החברה הקשורה , משלא הוגשה תביעה על ידה בתוך שנה התפוגגה כל זכות תביעה אפשרית לה.

מנגד, טוענת היבואנית כי במסגרת פרק זמן של שנה ממועד פריקת המטען, הוגשה תביעה כנגד המוביל הימי בגין אותה העילה, בגין אותו הסעד ובגין אותו הנזק, בין אם התובעת היא היבואנית עצמה ובין אם היא החברה הקשורה לה. היבואנית טענה כי אין ראוי להיאחז בתקופת ההתיישנות המקוצרת כדי למנוע את תיקון כתב התביעה בדרך של צירוף החברה הקשורה, שכן מדובר בתיקון פורמלי בלבד, ובנסיבות העניין תכלית ההתיישנות המקוצרת אינה נפגעת, שכן המוביל הימי נערך לתביעה ואסף ראיות לצורך ההליך המשפטי. הוספת תובעת נוספת לא תפגע ביכולתו של המוביל הימי להתגונן.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט המחוזי קבע כי על מנת לענות על הדרישה העוצרת את ההתיישנות שבסעיף III(6) לכללי האג- ויסבי, לפיה "הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה אחת", די בכך שתוגש תוך שנה תביעה כנגד המוביל הימי לבית משפט מוסמך כלשהו, אף בחוץ לארץ, על-ידי צד שהיה זכאי לתבוע, ולאו דווקא על-ידי אותו צד שהגיש את התביעה השנייה או המאוחרת, לאחר חלוף השנה.

הואיל והוגשה תביעה כנגד המוביל הימי בתוך שנה ממועד מסירת המטען לביהמ"ש לימאות על-ידי חברת הביטוח בגין אותו אירוע נזק והיא הייתה רשאית להגיש כנגדו תביעה זו, די בכך כדי לעצור את ההתיישנות. משכך, תיקון התביעה והוספת תובעת נוספת אינם סותרים את הכללים ואת תקופת ההתיישנות המהותית הקבועה בהם, אלא היא בהתאם לחריג המופיע בכללים, העוצר את תקופת ההתיישנות כאשר מוגשת תביעה כנגד המוביל הימי, בתוך שנה, לביהמ"ש מוסמך כלשהו על-ידי צד הזכאי לתבוע. מכאן שלא היה מקום לקבל את בקשת המוביל הימי לסילוק התביעה כנגד היבואנית על הסף.

סוף דבר:

בקשתו של המוביל הימי לסילוק תביעתה של החברה היבואנית נגדו נדחתה. לא נפסק צו להוצאות.

רע"א 8468-03-18 Feyha Maritime LTD נ' מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע"מ ואח'

* * *