ממש לא מזמן יצא לי להתקל בשאלה די מעניינת באחד האתרים אשר קיים בהם מדור 'שאל את הרב'. למען האמת, חיפשתי קצת מידע בנושא תיקון הכללי, וכך הגעתי לאותה שאלה במדור שכל מטרתו הוא מתן תשובות וסיוע על שאלות הנשאלות לרוב על ידי יראי שמיים מכל הגילאים ובכל נושא כמעט.
השאלה המעניינת שנתקלתי בה הובילה אותי לגלות שזו שאלה שנשאלה לא מעט פעמים על ידי אנשים שונים ובגרסאות שונות, והשאלה היא: מדוע כל כך חשוב לקרוא את תיקון הכללי, והאם חייבים לקרוא בו כל יום? לחלק מהשואלים אף היה חשוב להדגיש שאינם מזלזלים חלילה בתיקון הכללי ובחשיבותו אך הביעו מצוקה מסוימת באשר לעומס וקוצר זמן המקשים עליהם לקיים את כל מצוותיהם ומחויבויותיהם השונות.
רוב התשובות שראיתי שניתנו לשואלים הללו, התחילו בהסבר בסיסי ואולי יותר נכון לומר בתזכורת באשר למה הוא תיקון הכללי. אזכיר גם כאן כי תיקון הכללי הינו אסופה של עשרה פרקי תהלים (ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ) אשר אסף רבי נחמן מברסלב שכן גילה שכאשר קוראים אותם בסדר מסוים מהווים תיקון גדול ונורא מאוד לנפש ולכל תחומי החיים, ובמיוחד לתיקון פגם הברית אשר מהווה חטא שורשי עמוק ובל יעבר.
אולי כאן טמון גם שורש העניין, מאחר וזהו חטא כה גדול אך במקביל גם כל כך קשה לשמירה והקפדה גם על ידי הצדיקים הגדולים ביותר, עמל רבי נחמן מברסלב על גילויו.
חשוב לומר שמטרתו של רבי נחמן בגילוי זה היה לא רק התיקון עצמו, המהווה את עשרת מזמורי תהלים אשר באים כולם כנגד עשרת הספירות וערוצי הטוהר והקדושה של הנפש ומסייעים בפתיחת ערוצי הלב החסומים ושחרור ממכאובים ועוולות - גילויו של רבי נחמן ומטרת תיקון הכללי היה ועודו כלי עזר לחיזוק יראת שמיים ושימור דרך הישר.
ידוע כי אי קיום מצוות הברית (הוצאת זרע לבטלה, מחשבות או מעשים על ניאוף וכן קרי לילה) החשובה והחמורה כל כך, עלולה להביא צדיק ירא שמיים לתחושת עצב עמוקה, פחד וחרדות, הדרדרות לתהום ואף ייאוש מהדרך ותחושות אשם כבדות. כוונתו של רבי נחמן הייתה לתת תקווה לאותם יהודים בעלי מצוות שלא הכל אבוד ויש אור בקצה המנהרה ואל לאף אדם לומר נואש!
בהמשך התשובות שניתנו לאותם שואלים, נאמר לרוב על ידי הרבנים כי ידוע שבעת צרה או מכאוב כדאי לומר תיקון הכללי שכן הוא חשוב ומועיל בכל תחומי החיים ועל אחת כמה וכמה חובה לאמרו כאשר מתקיים חלילה פגם הברית. הם אף הוסיפו שרצוי וטוב לנסות לקרוא בו מדי יום ביומו וכאשר הקריאה מתאפשרת יש לשמוח בכך מאוד, אך זו בהחלט לא חובה או הכרח.