מעמד האישה באסלאם

אם יורדים לשורשי האסלאם מסתבר כי בבסיסו האסלאם דגל ונתן שחרור ועצמאות לאישה המוסלמית. האסלאם אפילו עשה משהו שלא נמצא ביהדות – הדת האסלאמית טענה שהשכר שהאישה מקבלת מעבודתה שייך לה, והיא אחראית לו בעצמה. היא חופשייה לעשות בו כרצונה. זה מעוגן בדת. בדתות אחרות זה איננו קיים, אלא שכר האישה צריך להתווסף לשכר הגבר. הדת האסלאמית אינה תומכת או מצווה על דיכוי של נשים, ממש לא. דת האסלאם במקורה ובפרשנותה האובייקטיבית תמכה בנשים, תמיד. נשים פעלו במסגרת הצבא, נשים הצליחו במסגרת המסחר והתעשייה. אשתו של הנביא מוחמד, חדיג'ה, עסקה במסחר ובתעשייה. היא הייתה מגדולי הסוחרים בזמן הנביא מוחמד. הוא תמך בה ועזר לה בכך.

האסלאם תמך בהשכלת נשים. הוא תמך בנשים בספורט. היו הרבה נשים שלמדו לרכוב על סוסים. רבות עסקו בנושא הזה והאסלאם תמך בכך. האסלאם תמך גם בכל מה שקשור לקידום מעמדה של האישה ובשוויונה, מה קרה אם כך? מה השתבש? מדוע מעמדה של האישה הורע עד כדי הפיכתה ל"חפץ" והשפלתה ונחיתותה ברוב מדינות האסלאם? הסיבה לכך היא כי ישנם משטרים אסלאמיים רדיקאליים וישנם מאמינים מוסלמים רדיקאלים שבמנטאליות המעוותת שלהם מפרשים את הדת לפי מה שנוח להם לשמוע ולפי איך שנוח להם לחיות, כמו שקיים בכל דת אחרת רק שבמציאות זאת חברה המדינה לאסלאם הקיצוני ולהיפך.  הפרשנות שמכונה "משטר", נעשית לפי מה שנוח ולכן טוענים שיש דיכוי נשים באסלאם. אבל יש דמויות שונות של נשים באסלאם שהגיעו למעמד גבוה מאוד בזמן הנביא מוחמד, כך שדיכוי הנשים במדינות המוסלמיות ובחברות שחיות בתוכם הוא דיכוי שלטוני מגדרי עפ"י אסלאם רדיקאלי ולא פועל יוצא של הדת האסלאמית הטהורה. חוסניה, ג'בארה. ( 2001 ).

מרבית החוקרים מסכימים כי מעמדה שלהאישה בחברה המוסלמית נחות בעליל ממעמדו של הגבר. מעמד זה נקבע בקוראן ועל כן אין עליו עוררין, במיוחד במדינות אשר בהם הדת לא מופרדת מהמדינה ושאופי המשטרים בהם הוא דתי קיצוני, מדכא ומתנהל על פי האסלאם הקיצוני ( איראן, סעודיה וכיו"ב מדינות הלכה נוספות ),: "ועל אשר מעליהן כאשר עליהן [להתהלך] במישרין, ולגברים יתרון עליהן" ("פרשת הפרה, 2: 228). די בפסוק זה על מנת להמחיש את הראיה המוסלמית / אסלאמית הלכתית כלפי האישה ומעמדה.הרחבה ופרשנות לתכנים אלו מצויים לרוב בדינים האסלאמיים העוסקים ביחס האסלאם לאישה, ביחס החברה לאישה, ביחסי בעלים-נשים, בדיני ירושה ועוד.(Imran,Yasir. Mirza. ( 2009.

הגישה הדתית כוללת גם את אלמנט השכר והעונש ( כלפי האישה המוסלמית כמובן ): "לגברים יתרון על הנשים, באשר ביכר אלוהים איש על רעותו ובאשר פיזרו מהונם [פרנסת האישה]. הנשים הישרות נכנעות לבעליהן, שומרות הפקד [בעליהן]... אך הנשים אשר פחדו [תפחדו] פן תמרינה, והזהרתם אותן והרחקתם אותן [מעליכם] בחדרי המשכב והכיתם אותן, והיה כי תשמענה לקולכם לא תבקשו תואנה [לענותן]" (פרשת הנשים, 2: 38)  כאמור, המחשה נוספת על מעמדה העגום ודי חסר התקווה של האישה על פי מצוות האסלאם וחוקיו.

על פי הדת האסלאמית האל בחר להעמיד את הגברים במעמד עליון על הנשים. על האישה לציית לדברי בעלה, וזו אשר תסרב - רשאי הגבר לנקוט נגדה בכל סנקציית ענישה לרבות סנקציה מינית, חובת האישה, בסיטואציה שכזאת (שנגרמה באשמתה, כמובן) היא להפיס את לב בעלה להרגיעו ולהחזירו אליה: "ואישה כי תירא פן יסור מעליה לב בעלה ... לא יהיה בה חטא, כי ישלימו. כי טוב השלום [משילוחים] כי החמדה הוטבעה בנפשות וכי תיטיבו [לנשים] ויראתם מאלוהים" (פרשת הנשים 2, פסוק 169). אגב, גם היהדות רואה בגירושין מהלך קשה וחטא כבד מנשוא.

לבד מהתפקידים ה "קלאסיים" שנועדו לאישה בחברה המוסלמית המסורתית וגם המודרנית, הצופה הליכות ביתה ועוסקת בדאגה ובחינוך הדור הצעיר, האישה היא הגמול המובטח לגבר המאמין והצדיק. הגמול אינו מבטיח לצדיק 'סתם נשים', אלא נשים טהורות: "אך אלה אשר האמינו ויעשו הישר, נביאֵם אל גנות ימשכו תחתיהן הגנות, לעולמים יהיו בתוכן לנצח ולהם בתוכן נשים טהורות" (פרשת הנשים 2: 60 ).

התגמול בקוראן הוא תגמול בשרי, גשמי, המושך גם את העין וגם את הלב. פרשנים בעיתות מאוחרות יותר שעמדו על התגמול הגשמי המתואר לעולם הבא, תיארו אותו רק כמטאפורה לבעלי אמונה. דוגמה לכך הוא השכר המתואר למאמינים התגמול אינו מובטח רק לצדיקים ששמרו על מצוות אללה ועשו הישר בעיניו, אלא על פי פירושים מאוחרים יותר גם ל.. מאמין או כופר אשר קידש את שם אללה בג'יהאד ובכך הפך לשאהיד - לקדוש, השכר המובטח לאדם זה הוא מקום שמור בגן העדן לו ולמשפחתו ( ממש חוזה ביטוחי משתלם ), וכן נשים טהורות וחסודות כתגמול מיני על מה שהחסיר או מה שנמנע ממנו בעולם הזה, הגשמי.

בחברה מסורתית מדכאת שכזאת מעמד האישה הנחותה יהיה תמיד האחרון להשתנות. ישנם רבים מקרב מאמיני האסלאם שמסרסים לחלוטין את "כוונת המשורר" ושדתיותם מושתתת ובעצם מתמצית בעיקר בשמירה על קוד "הכבוד" וכל מה שמסביבו (קרי, דיכוי האישה), ועליו הם שומרים בקנאות, כאילו הייתה זאת הגחלת היחידה של המורשת המוסלמית לדורותיה, כאילו שמרנות זאת ביחס לנשים היא ואין מלבדה מבטאת שמירה על רוח מוסלמית. הרי ניתן ואפשר לשמר את הגחלת המוסלמית על-ידי שמירה על חוקים דתיים אחרים, ולאו דווקא על אותם חוקים המקפחים את מעמדה של האישה, ברנרד, לואיס. (2002). אז מדוע ההתעקשות באסלאם היא דווקא על רובד זה?
אם ננתח את הסיטואציה הזאת על רקע התמורות בחברה האסלאמית נבין כי אין זה מפליא כל כך שדווקא מעמד האישה הוא הנושא שעליו אין מתפשרים, ושבו נשארים שמרניים. הסיבות לכך בין היתר הם בשל כישלונן של הנשים לתרגם את כוחן המספרי לכוח פוליטי, או בשל חוסר היכולת לעשות כן בגלל מצב חברתי מסוים וגם מעצם הסיבה שישנן אסכולות של נשים בחברות אלה המצדיקות את השמרנות באשר למעמדם הן, לטעמי נוסף לכך גם הסבר פסיכולוגי הקשור למעמד האישה והחשש ממנה ברבדים עמוקים מאוד אצל הגבר.

אין ספק שזו כפי הנראה התשובה. בעיני השאלה המעניינת היא דווקא, מדוע קשור מעמד האישה בציפור נפשו של הגבר. ובכלל, ממתי מכפר הסבר פסיכולוגי על חוסר צדק ושימוש ציני בערכים (יהיו נעלים ועטופים בדת ככל שיהיו) מתחסדים? אם כן, מעמד האישה באסלאם האורתודוכסי הוא משנִי וחסר משמעות לעומת מעמד הגבר, שפסגת תפקידיו היא עבודת האל, קדושתו וקידושו ומלחמת קודש כנגד הכופרים, ( דין מוחמד בסייף ), ועל כן גמולו הוא זכאות נשגבת, הוא יכול לבחור לו עד ארבע נשים, בתנאי שידאג למלא את מחסורן. לאישה מייעד האסלאם זכאות נשגבת לא פחות: תפקיד העמדת הצאצאים, טיפול בהם, חינוכם וטיפול בביתה . ברנרד, לואיס. ( 2004 ). זאת בדומה לתפקיד המסורתי של האישה ביהדות (משלי ל"א, י"א-ל"א), ולמעשה בכל דת אורתודוכסית.

האם יש תקווה לשינוי ולנאורות בסוגיית מעמדה של האישה בעולם הערביגם אם אתנסח במידת הזהירות ואנסה להיות אופטימי בכל מאודי, הרי שהסבירות לנאורות בסוגיית מעמדה של האישה בעולם המוסלמי היא כמעט חסרת תקווה, אך "הבזקים" בקצה מנהרת החשיכה מתפרצים מידי פעם ומעת לעת ודווקא במקומות הכי פחות צפויים והם אולי איזה שהוא פתח (צר מאוד וכמעט בלתי עביר), בשנת 2003 התרחש בסעודיה דבר מה שיש לדעתי לשים לב אליו כי אירוע זה הינו סמן דרך ואין לדעת עד לאן ירחיק ויתפתח כי אכן האירוע היה לא שגרתי, בסעודיה נחתם "הפורום השני לדיאלוג לאומי" שהתמקד בנושא הקיצוניות והמתינות הדתית. פורום חדשני זה לעת ההיא נערך בחסות הנסיך עבדאללה בן עבד אל-עזיז , ובו השתתפו שישים אינטלקטואלים, סעודיים בתוכם חוקרים, אנשי דת, אישי ציבור והוא כלל בתוכו גםעשר נשים. ההמלצות הבולטות של הפורום קראו להאיץ את תהליך הרפורמה הפוליטית ולהרחיב את ההשתתפות הפוליטית העממית; להפריד בין שלוש הרשויות; לחדש את השיח הדתי כך שיעלה בקנה אחד עם השינויים של העידן המודרני; לבסס את תרבותהשיח את תרבות הדיאלוג בחברה הסעודית; לאפשר חופש הבעת דעה באופן אחראי; וכן -לחזק את מעמד האישה בכל התחומים; לקבוע אסטרטגיה שתסייע להרחקת הנוער מן הקיצוניות הדתית ושיפור תוכניות הלימודים תחת הכותרת הפצת רוח הסובלנות והמתינות.

עד כמה שזה ישמע לא מציאותי, דווקא במדינה זאת אותו פורום קרא בין היתר לשיפור ובעצם לשינוי במעמד הנשים וחיזוקו בכל התחומים, בדיעבד הסתבר כי היה זה למעשה שיאו של תהליך שהתרחש בסעודיה על פני עשור והושפע ממספר תהליכים, הוא הושפע מתהליך הגלובליזציה בעולם, מההתקרבות של בית המלוכה לארה"ב ולמערב (בחלקו היה תהליך זה מעיין פריעת החוב של בית המלוכה לארה"ב על הפלת המשטר בעיראק), הרצון להחליש ולמתן את הקיצוניות הדתית במדינה, הרצון לקחת חלק בשינוי פני המזרח התיכון אליבא דה חזון ארה"ב, החשש מפני איראן שבה רואים בבית המלוכה הסעודי איום קיומישל ממש למשטר המלוכני, כך שלמעשה היו בידי בית המלוכה הסעודי את כל הסיבות הטובות לקדם תהליכים סמי דמוקרטיים במדינתם. ממר"י( 2004 ).

בחלוף יותר מעשור מאז תחילתו של התהליך, ניתן לומר כי מתרחשת מהפיכה של ממש ומדוע? הרי מדובר על פי כל דעת במדינה מוסלמית שהסמל האסלאמי וסממניו מעמידים אותה בראש סולם החשיבות בעולם המוסלמי זאת עקב קדושתה למוסלמים בכל העולם מעצם העובדה שהמקום הקדוש ביותר למוסלמים הערים הקדושות מכה ומדינה, (המקומות שבהם על פי המסורת פעל מוחמד והתרחשו הסיפורים שעשו את האסלאם. הסלע הקדוש, העלייה למכה של מיליוני מוסלמים על פי מצוות הרמאדאן ואחד מסמליו החשובים של הצום) נמצאים בתחומה, סעודיה היא ערש ההיסטוריה המוסלמית וערש דת האסלאם, בכל תפילה פונים לכיוון דרום (מכה) מיליארד וחצי מוסלמים בקירוב הפזורים בכל העולם. כל אלה הופכים את מעמדה כמדינה קדושה וראשונית על פי ההלכה האסלאמית לבלתי מעורער ולמוביל בקרב העולם המוסלמי ובקרב מיליוני המוסלמים באשר הם. מדובר במדינה שאך לפני כשני עשורים היה מעמדה של האישה משול לשפחה כל כולה הייתה נתינת בעלה ומושפלת השבט והחברה בה היא חיה, האישה הייתה נטולת כל זכויות, מופלית לרעה כמעט בכל תחום וחלו עליה כמעט כל האיסורים האפשריים. חלקם נבעו לכאורה מטעמים הלכתיים אסלאמיים וחלקם מסיבות חברתיות לאומיות שמתקשרות גם הם לאסלאם, צביונה של סעודיה היה קרוב מאוד לצביון של אירן למרות ועל אף כל ההבדלים.

מסכת האיסורים של האישה בחברה זאת כללה מניעת זכויות אלמנטאריות כמו: האיסור ללמוד באקדמיה, האיסור לכהן בתפקידים ציבוריים, האיסור לנהוג ברכב, האיסור לייצוג כל שהוא בפוליטיקה ובוועדות ציבוריות כל שהן בכל מקום בו פסעה אישה מחוץ לביתה היה צורך חוקי שלידה יהיה מלווה בעלה או אחד מבניה הבוגרים..(Leila, 2003)

השינויים שמתרחשים בסעודיה בעשור האחרון שינו ומשנים את מעמדה של האישה כמעט בכל תחום שהוזכר: הקמתאוניברסיטה וביה"ס לבנות, מינוי סגנית שר במעמד שר לענייני חינוך, בתחום התעסוקה - שילובן של הנשים במקצועות שונים כגון: קורסכבאיות, ועד שומו שמיים - הקמת קבוצת כדורגל לנשים!!!. האם מסעודיה תצא הבשורההאם אכן תשפיעה המודרניזציה והמערביציה על מעמד האישה בסעודיה וממנה תתפשט המגמה לעוד מדינות אסלמיות? האם ביכולתה של האישה להתפתח בתחום ההשכלה לאור המשמעויות הנלוות לתהליך זה מבחינת המבנה המשפחתי (אישה משכילה מול בעלה), ומבחינת המבנה החברתי (אשת קריירה משוחררת מול אשת בית), היכולת להתפתח לכיוון מעורבות פוליטיתוציבורית, והאם העתיד מבטיח את המשכו של התהליך שהחל בעבר זה מכבר ומתקיים בהווה הלכה למעשה? האם תמורות אלה שחלות בממלכה אשר מאות שנים דיכאה את הנשים הינן בלתי הפיכות? לעתיד הקרוב וגם הרחוק הפתרונים.