פרשת השבוע בשלח | לעמוד במבחנים של החיים, כי כל אחד עובר נסיונות בין עני בין עשיר בין בפרנסה בין בחינוך הילדים כל אחד נתקע במהלך החיים וכשהם נתקעים לא יודע מה לעשות...
אז איך מצליחים במבחן ? איך עוברים את הנסיונות ? בכלל איך חיים את
החיים ? ראש ישיבת ברסלב מאיר יאיר לכם כמה נקודות למחשבה והתחזקות על פי דעת רבי נחמן מ- ברסלב ...
מצורף (קישורית >> תפילה להצלחה במבחן)
לעמוד במבחנים של החיים.
בס"ד
ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בשלח.
לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור ל- פרשת השבוע,
וזהו (שמות יג-יז/יח) "ויהי בשלח ...וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים".
וחמושים - היינו מצויידים, הן בנשק, הן במזון.
בנשק – כן משמע מתרגום אונקלוס שפירש "מזורזין", וכן פרש"י אין חמושים אלא מזויינים (מכילתא). וכן הוא אומר (יהושע א-יד) ואתם תעברו חמושים. ובחזקוני פירש וחמושים לשון צידה (ומזון), כמו (בראשית מא-לד) וחימש את ארץ מצרים.
וברש"י ישן משמע שמפרש מצויידים בנשק ובמזון ובכל שאר דברים הנצרכים לדרך. שכתב וז"ל לפי שהסיבתן במדבר, הוא גרם להם שעלו חמושים, שאילו הסיבן דרך ישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכים, אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך, אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזַמֵן לו כל הצורך, ע"כ.
והנה ידוע שבמשך כל החיים ישנם אין סוף אתגרים ונסיונות ומבחנים שלעמוד בהם דרוש הרבה מאד יראת שמים (ומידות טובות),
ואשר על כן צריך האדם כל הזמן למלאות הבטריות והמחסנים ולהצטייד בעוד ועוד מידות טובות מוסר ויראת שמים, כי בודאי כל הזמן דבר זה בא לו לשימוש, ועוד יבא לו לשימוש, ובמיוחד כשיזמנו לו נסיון גדול שצריך לזה הרבה כוחות רוחניים לעמוד במבחן,
כגון בעניני מידות, מבחן של כעס, במצב שלכאורה מצדיק הקפדה, כגון באופן שיגרמו לו היזק כספי ניכר, או ציערו את גופו ונפשו, או פגעו בכבודו לעיני רבים בצורה חריפה, או בנסיון בעניני תאות,
כגון שהוא רעב מאד ומתאוה ומתגרה בדבר הפוגם קדושת יהדותו, והתאוה מציקה מאד, שצריך לזה הרבה גבורת הנפש, הבאה מהרבה יראת שמים ומידות טובות, שהם נמצאים אצלו עמוק בלבו, והפנים אותם מאד, והם זמינים אצלו במחסניו, ובבטריות שבו המלאות.
והנה אין אנחנו גמלים שיכולים למלאות את הדבשת בצידה להרבה זמן (אם כי קצת מזה ג"כ קיים אצלינו בבחינת (תהלים קלא-ב) כגמול עלי אמו... כגמל עלי נפשי, ובבחי' (שם תהלים יג-ו) אשירה לה' כי גמל עלי, וע"כ גם אצלינו דיבור ששמענו מצדיק או תפילה בדביקות במקום קדוש רישומה נשמר וניכר לאורך ימים ושנים),
אבל אנחנו בני אדם, שכמה וכמה פעמים ביום, בכל יום ויום, צריכים אנו לאכול ולשתות כדי שנוכל לתחזק בתחזוקה נאותה את הגוף, כדי שיוכל לתפקד כראוי
כמו כן ממש כדי שהנשמה תוכל לתפקד צריכים לתת לה את מזונה הרוחני דהיינו עסק התורה, וקיום המצוות והלכות התורה, ועשיית רצונו יתברך מתוך יראת שמים, ולימוד המוסר והחסידות מדי יום ביומו, שבלי זה הנשמה נחלשת ולא יכולה לעמוד במטלותיה, בדיוק כמו שהגוף נחלש ולא יכול לעמוד במטלותיו אם לא מקבל אספקת מזונו (אכילה ושתיה הראויים).
וכן בענין ציוד הנשק, כי נשק מיושן, וחלוד, לא יעשה את פעולתו, אלא הנשק צריך תחזוקה נאותה. כידוע מהמציאות.
והמצוות הם הם הנשק שלנו, וכדאיתא בזוה"ק (ת"ז. תיקון יג.דף כט.) מאן נצח, מאן דאחיד מנא דקרבא בידיה. דקאי על המצוות.
ומעל הכל צריך להתפלל להשי"ת להנצל מהיצר הרע ותחבלותיו, ולעמוד בכל הנסיונות הרבים של החיים. וכמבואר בלקוטי מוהר"ן (ח"א, סי' ב-א) שעיקר כלי זיינו של איש הישראלי (ע' בקל"מ) הוא התפילה.
וזה בחי' "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים". שעם ישראל בראותם אמונה מוחשית בכל החודשים של עשר המכות אשר חיו באופן תמידי ללא הפסק באופן שראו ניסים גלויים וגילוי אלוקות ללא הרף,
וכן ביציאת מצרים (וקריעת ים סוף בהמשך) חימשו וציידו אותם ודורות דורותיהם באמונה שלימה ותמימה, שהמזון והנשק הרוחני הזה עמד להם בנסיונות הרבים העתידיים.
ויהי רצון שנתחמש ונתצייד בכל הזמן בתורה ויראה באופן שנוכל לעמוד בכל הנסיונות.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ישיבת ברסלב מאיר 050-4161022