שאלה :
עמדתי ואתבונן במנהג רבים וכן שלמים שאחר שגומרים סעודתן ומברכים ברכת המזון ללא כוס והרי קי''ל בגמרא (פסחים קה:) שברכת המזון טעונה כוס וזה חלק מכבוד הברכה, וזה החלי בעזרצורי וגואלי.
תשובה:
איתא בגמרא (שם) תניא הנכנס לביתו במוצאישבת וכו' ואסיקנא שמע מינה מהאי מתניתא תמיני וכו' ושמע מינה ברכת המזון טעונה כוס. ע''כ.
וכתבו התוספות (שם ד''ה ש''מברכה) דמשמע אפילו ביחיד טעונה כוס דהנכנס משמע שהוא יחידי וכןמשמע לקמן וכו' מיהו יש לדחות וכו' והעולם אין נוהגים ברכתהמזון על הכוס אלא בשלשה ורשב''ם אומר להטעין כוס אפילו ביחיד וכןמוכח במדרש שוחר טוב (תהילים ג ח) ועוד מוכיח מה''ריחיאל דטעונה כוס אפילו ביחיד דאי אינה טעונה כוס למה מניחו לאחר המזון וכו' ונראהדכן הלכה דברכת המזון טעונה כוס עד כאן. והרא''ש (ברכות פ''ח סימןב) הביא כל דברי התוספות הנ''ל. ומשמע שמסכים לדבריהם. וכן דעתרבינו ירוחם (ני''ו ח''ז קמט ע''א) וה''ר יונה(סוף פרק שלשה שאכלו לז: ד''ה גמ') והטור בריש סימןקפב. ואכן מ''ש התוספות שהעולם נוהגים לברך ברכתהמזון רק בשלושה, הנה כן מבואר במדרש רות הנעלם (זהרחדש מז.). ומצאנו דעה שלישית והיא דעת הרי''ף בהלכותיו(שם) הרמב''ם (פרק ז הלכהטו) והרשב''א בחידושיו (פרק אלו דברים נב. ד''הולענין) דס''ל שאין ברכת המזון טעונה כוס כלל וכמ''ש בדעתם מרןז''ל בב''י והביא מקור לדבריהם. וסיים מרן ז''ל בב''י שלפי דבריהם הא דאמרינןאברייתא דהנכנס לביתו במוציא שבת שמע מינה ברכתהמזון טעונה כוס היינו למצוה מן המובחר, וכן כתב רבינו מנוח(פ''ז הט''ו).
וזו לשון מרן ז''ל בשולחנו הטהור (סימן קפבסעיף), ''יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד וצריך לחזרעליו, ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו, אפילו אם צריךלעבור זמן אכילה אחת. ולפי זה אם שנים אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכתהמזון. ויש אומרים שאינה טעונה כוס אלא בשלושה ויש אומרים שאינה טעונה כוס כללאפילו בשלשה''. עכ''ל. והדעה הראשונה שהביא היא דעת התוספות הרא''ש ורבינו ירוחםוהדעה השניה היא דעת הזוהר במדרש נעלם והדעה שלישית שהביא היא דעת הרי''ף והרמב''ם.וכתב בכה''ח (סופר, שם סק''א) שמזה שהניח מרן ז''לסברא שלישית באחרונה משמע שכן דעתו לפסוק לענין דינא ומה גם שזאת סברת הרי''ףוהרמב''ם וידוע שמרן ז''ל אזיל לפסק הלכה כדעת רוב של ג' עמודי ההוראה. ע''ש. והנהאע''פ שדבריו נראים נכונים, כי אין טעם מספיק לחלק בין מקום שהביא מרן ז''ל ב' דעותבלשון י''א דקי''ל שהלכה כי''א בתרא לבין אם הביא ג' דעות, מ''מ עלה ראשונה במחשבהלומר שדעת מרן ז''ל כסברא שניה שהביא שברכת אינה טעונה כוס אלא בשלשה שהרי מדבריובב''י חאו''ח סימן כ''ה וסימן ל''א, מבואר יוצא שבמקום שאין הדין מבואר בתלמוד בבליאלא בדברי הפוסקים ז''ל או בתלמוד ירושלמי, וזהו נגד דברי הזוהר, הלכה כהזוהרוכמ''ש בס''ד בספר מבא השלחן ח''א (פרק יב כלל א).וכן כתב הזוהר גם בפרשת תרומה (דף זק''ן ע''ב) ובפרשת פנחס (דף רמ''ו ע''א). וכ''כ האר''י החי בשערהמצוות (פרשת עקב). וכ''כ הרמ''פ בספר אור צדיקים(סימן כג אות לג) ועוד וציינם בכה''ח(סופר, שם).
אולם שוב בינותי בדברים הנ''ל וראיתי בס''ד שהעיקר להלכה כמ''ש כה''ח הנ''ל, כיהנה מדברי מרן ז''ל בסימן כ''ה מבואר שאם הפוסקים ז''ל שהם נגד דברי הזוהר סמכו עלפשט דברי התלמוד בבלי אע''פ שיש מקום לדחוק כדי להשוות דברי התלמוד בבלי עם הזוהר,הלכה כדברי הפוסקים. וסמך על זה מרן הראש''ל נר''ו בשו''ת חזו''ע ח''ב(עמו' תרס - תרסא), וע''ע בשו''ת יבי''א ח''ד(חאו''ח סי' ב אות ו). ולפ''ז העיקר להלכה כהדעההשלישית שהביא שהיא הרי''ף והרמב''ם שהרי מרן ז''ל בב''י (בד''האבל) כתב שמקור דברי הרמב''ם והרי''ף מדברי הגמרא בפסחים דף קיזעמוד ב' שלפ''ז מה שאמרה הגמרא בדף קה. הוא למצוה מן המובחר. ומבואר שדברי התלמודהם היפך דברי הזוהר הקדוש, וא''כ העיקר כדברי התלמוד והפוסקים. אלא שיש להרגיש מעטעל מרן ז''ל מדוע אחר שהביא דעת הרי''ף והרמב''ם לא סיים וכתב שמצוה מן המובחר לברךעם כוס ואולי סמך על מה שכתב בב''י (שיטתו תמוהה).
נמצינו למדים שאותם שנוהגים לברך ברכת המזון ללא כוס אפילו כשסעודים הרבהאנשים, יש להם על מה שיסמוכו. מ''מ נלענ''דשהואיל שגם הרי''ף והרמב''ם מודים שמי שרוצה להחמיר ולברך ברכתהמזון עם כוס רשאי ואף מצוה מן המובחר הוא, ומאידך לדעת הזוהר הקדושוהאר''י חייב לברך על הכוס בשלושה ומשמע שאף צריך לחזר עליו, ולדעתם ז''ל לא יאכלאם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו, אפילו אם צריך לעבור זמןאכילה, א''כ לכתחילה היכא דאפשר יברך על הכוס בשלושה. ואע''פ שלפ''ז גם כשאוכל יחידצריכים אנו לומר שלכתחילה יברך על הכוס שהרי כן דעת רוב הראשונים, מ''מ כיון שלדעתמרן ז''ל אין צריך כוס כלל ומאידך גם הזוהר והאר''י ס''ל שרק בשלושה בעינן כוס,א''כ באוכל אחד לבדו אין מקום להחמיר דהו''ל ספק ספיקא שמא כדעת הרי''ף והרמב''םשאין צריך כוס כלל אפילו בשלושה ושמא כדעת האר''י והזוהר שרק בשלושה צריך ולאביחיד. וע''ע בסידור בית מנוחה (שם) מצוה מן המובחרלברך בהמ''ז על הכוס אפילו שהוא יחיד.מ''מ במקום שאין יין יברכו ברכת הזימון וברכת המזון כרגיל וכמ''ש בשער המצוות (פרשת עקב) והובא בכה''ח (שם) ופשוט.
היוצא מהמחובר, מה שנהגו רבים וכן שלמים לברך ברכתהמזון ללא כוס אפילו כשסעודים הרבה אנשים, יש להם על מה שיסמוכו אבל שלא כמו מר"ן - שלא מחייב לכתחילה לברך בלי כוס !
אלא לכתחילה יש לכבד את הברכה, היכא דאפשר יברך על הכוס בשלושה . ובדיעבד או כשאי אפשר יש על מי לסמוך !
ברכת המזון נוסח אשכנז , נוסח עדות המזרח