ארבעת מקורות הפיקה באסלאם
•1. הקוראן - בניגוד לתנ"ך שהוא גם ספר היסטוריה, הקוראן הוא ספר של דברי האלוהים ויש לו קדושה יתרה. למעשה זוהי התגשמות ה - ה'. אם שופט מוסלמי - שרעי (שופט של השריעה), אם באים אליו שני אנשים בנוגע לירושה. המשפט אינו פילוסופי כי יש בו שורה תחתונה. הוא ילך ראשית לקוראן - האם הוא נותן לה יתרון מלא? דיני הירושה מפורטים מאוד וברורים בדיני הירושה - כולם יורשים. הקוראן אינו ספר משפטי ועל כן ניתן למצוא את רוב התשובות במקור השני. עליהם לומדים בבגרות.
•2. החדיף (סוני)- התורה שבע"פ, הסונה. מי שמאמין בה הוא סוני ומי שאינו מקבל אותה הינו שיעי. כשהנביא מוחמד הלך לעולמו היה צורך בכללים, מלומדיו הראשונים למדו ממה שהנביא אמר, עשה ושתם בגינו כמקור לחיקוי. התורה עברה מדור לדור - כמו שההלכה היתה לפני דורות בזמנו של הנביא מוחמד. לכן מתחיל החדיף בשרשרת של נימוקים - מי שמע ממי את המקור בע"פ.
מילת נשים - 85% מהנשים במצרים עוברות היום מילה בין גילאים 5-12, המילה נעה בין שריטה לכריתה מלאה. האם דואגת למילה כדי שהאם תוכל להשיא את ביתה. כך ירד החשק המיני של אותה אישה והיא עקרת בית טובה. כשנשאלת השאלה האם הדבר מותר או אסור - נימצא בחדיף חלש ועל סמכו אומרים באסלאם הפוליטי שזהו חלק מהאיסלאם. "הנביא הלך ברחוב וראה אישה אחת ושואל אותה במה היא עוסקת, היא עונה שהיא "מטהרת נשים", הוא אומר לאישה שתחתוך אך לא תגזימי כי זה טוב לבעל אך לא טוב לעור הפנים. לעיתים חדיפים סותרים זה את זה - השופט האסלאמי שלא מצא תשובה בקוראן מתבסס על חדיפים אך כשאלו מתנגשים מסתמך השופט על המתמטיקה. מדע האיסנאד - ישבו הפקיה ודירגו את כל החכמים - אם אדם מעביר מסורת בשיבוש יש לקחת את בחשבון: אמינות, זיכרון, מוניטין, ידע, מעמד חברתי - כל אחד מהם קיבל ציון בסופו של דבר. כך, אם על השופט לבחור בין שני חדיפים הוא מסכם את החדיפים על פי מי נתן את אותם פסקות. מי שמקבל יותר הוא המנצח.
•3. הקונצנזוס - אג'מאע - הסכמת הכלל. דרך התנהגות. מוחמד אמר "אומתי לעולם לא תתאחד בדבר טעות", כלומר, שאם יש הסכמה, קונצנזוס על משהו, סימן שהדבר נכון! ניסו במאה העשרים לקחת את המקום הדמוקרטי - אם החכמים מסכימים על כך בלי לסכם בינהם, ברור שהדבר נכון.
•4. קיאס - צורת חשיבה - היקש, אנלוגיה, ללמוד מדבר אחד על השני, אם הדבר מתאים לכולם הוא יתאים גם לאחד.דוגמא - אם כולם הסכימו על קריאת ספר מסוים, הדבר יתאים גם לאדם אחד ואין מה ללכת לשאול אותו. אם יש אינטרס לאדם אחד הוא יתאים גם לכולם - אם נשאל אדם אחד אם היה רוצה לקבל העלאה במשכורת - סביר להניח שהדבר יתאים לכולם.