פונדקאות הינה אחד מהנושאים המדוברים ביותר כיום בעולם ובישראל. מדובר בתהליך בו אם פונדקאית נושאת ברחמה עובר שנוצר למעשה מביצית וזרע של זוג הורים אחרים שאין ביכולתם להביא ילד לעולם בעצמם בשל סיבוכים רפואיים כאלה ואחרים. ניתן לבצע את התהליך בישראל או מחוצה לה.
תהליך הפונדקאות בישראל
נושא זה הוסדר בחקיקה הישראלית לראשונה בשנת 1996, בחוק הסכמים לנשיאת עוברים. חוק זה למעשה מסדיר את התהליך ברמה הפרוצדוראלית והחוקית. החוק למעשה מצמצם את האנשים הפוטנציאליים אך ורק לזוגות הטרוסקסואלים (קרי, גבר ואישה) אשר נמצאים בגיל פריון ובלבד שזרע האב המיועד תקין. מי שאינו עונה על הגדרת הסף הזו, למשל, זוגות חד מיניים, יחידים שלא חלק מזוג, זוגות מבוגרים שאינם בגיל הפריון וכדומה, אינם יכולים לבצע את התהליך בארץ. ההליך בארץ הוא בפיקוח של משרד הבריאות ונחשב להליך מחמיר באופן יחסי ולכן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לליווי משפטי מקצועי של מרכז פונדקאות כלשהו, אשר מתמחה בכלל הפרוצדורות הנדרשות לביצוע ההליך.
השלב הראשון- הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים
השלב הראשון שבני הזוג צריכים להתחיל בו הוא פנייה אל הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. קבלת האישור מהוועדה מהווה השלב הראשון ההכרחי להתחלת הליך הפונדקאות בישראל. לאחר קבלת האישור.
השלב השני- בחירת האם הפונדקאית
השלב השני הוא איתור אם פונדקאית פוטנציאלית אשר עומדת בנהלי הוועדה ובכללי חוק הפונדקאות (עליה להיות לא נשואה, אלא אם התקבל אישור מיוחד על ידי הוועדה לאם נושאת נשואה; עליה לא להיות קרובת משפחה של אחד מההורים המיועדים; הביצית לא תהיה של האם הנושאת ועליה להיות בת דתה של האם המיועדת אלא אם כל הצדדים להסכם אינם יהודים ואז החריגה תהיה בכפוף להחלטת איש הדת שהוא חבר בוועדה).
השלב האחרון – ההליכים הרפואיים
בשלב זה, משנמצאה אם פונדקאית מתחילים בתהליך הרפואי הכולל סנכרון המחזורים החודשיים של הנשים, שאיבת ביציות מהאם המיועדת, הפריה חוץ גופית של הביצית והזרע של ההורים המיועדים וזריעת הביצית המופרית ברחמה של הפונדקאית.