הביטוי שהכי זכור לי מהילדות הוא "קצ'קה בלצ'קה" שזה אומר משהו כמו: אני פותח מקרר, מה שמוצא זורק לתבנית האפייה והופ יוצאת לי פשטידה או לחילופין זורק לסיר והופ יש לי תבשיל או מרק מהביל. כזה הוא אבא שלי. המתנגד המר ביותר של המתכונים. הוא ממש חש סלידה ממתכונים.
כל פעם ששאלתי אותו, אבא למה אתה מאלתר? הוא היה רוטן – אני יודע מה אני עושה, אני לא צריך מתכון בשביל לדעת לבשל. אם לא דיי בזאת, אבי היה איש צבא ולכן הוא בישל מה שהוא מכיר הכי טוב – אוכל על טהרת השמן והתיבול המוגזם. אתם בטח אומרים, נו, אז לפחות אימא הצילה את המצב עם המתכונים שעברו דורות במשפחה שלה. אז זהו, שאימא באה מבית פולני שמכינים בו בעיקר קניידלעך וקציצות תפלות, ממש הסטיגמה במלוא מוחשיותה.
המצב היה כל כך גרוע עד שבשלב מסוים החלטתי שאני לוקחת את העניינים לידיים ומכינה אוכל לכולם. זה קרה בגיל דיי מוקדם, אולי 15, שהפכתי את הוריי לסו שפים שלי בעוד שאני פוקדת עליהם בסופר איזה מצרכים להביא ומה לחתוך ולגרד במטבח בעת ההכנה. את המתכונים הייתי מוצאת בכל מיני ספרי בישול ובאתרי אינטרנט. אבי תמיד היה רוטן מתחת לשפם – "האוכל שלה לא טוב לנו", "המתכון הזה בטוח לא יצליח לה", "אה, הנה את רואה? הכמויות לא מדויקות", "ובכל מתכון יש תמיד משהו שאי אפשר למצוא בסופר". אבל אני לא התייאשתי ולמדתי את רזי הבישול תוך כדי שתמיד הכנתי ארוחות מעשה ידיי להתפאר.
כשתפסתי ביטחון, גם אני התחלתי לאלתר קצת ולשנות מתכונים, או למעשה לשדרג אותם, אבל בניגוד לאבא שלי תמיד התבססתי על משהו קיים. לא עשיתי "קצ'קה בלצ'קה" ואם היה חסר לי אחד ממרכיבי המתכון הייתי מחפשת אם יש תחליף מתאים. היום ההורים שלי משתוקקים בציפייה להזמנות לארוחת צהריים אצלי, והם תמיד מבסוטים מהמנות שהמוגשות לשולחן. אבא שלי אפילו אומר: "הדרך ללבו של גבר עוברת בבטן, אז את יקירתי מסודרת".
ובכל זאת, אם אני אביא לו את המתכון ממנו אני הכנתי את התבשיל הטעים להפליא שהוא אכל אצלי, הוא יסרב בכל התוקף לנסות. עכשיו יש לו כבר תירוצים אחרים לעת זקנה: "מה, עכשיו בגיל שלי, יש לי סבלנות למתכונים?", "אני מספיק מבוגר ובעל ניסיון במטבח, מתכונים זה לצעירים כמוך שעדיין לא שולטים בעניינים".
אם יום אחד יזמינו אותי למאסטר שף, אני אולי יכולה לספר להם את סיפור חיי הקולינרי. איך זה לגדול בבית של הורים שלא יודעים לבשל, וללמוד מאפס את כל מלאכת הבישול לבד מאפס, בלי מתכונים מסבתא במחברת מצהיבה ובלי הדגמות חיות איך חותכים ואיך מקפיצים, ואיך מתבלים". בוואן ליינר, זהו סיפורה של אוטודידקטית במטבח שהמתכונים היו המורים הכי טובים שלה לבישול!