חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.
בסדרת מאמרים שפורסמה על ידי משרדנו (ראו מטה קישורים) סקרנו את יסודות התחום, אופן ההתנהלות העסקית השוטפת וכן ניהול הפרוצדורות מול הרשויות השונות.
במסגרת מאמרים אלו עמדנו על הסכנות הצפויות בשל הפרת הדין, כולל הסיכון הפלילי לו נחשף היצואן.
בסקירה זו נתאר פסק-דין פלילי ראשון נגד יצואן ישראלי הקובע כי הפר את הוראות חוק הפיקוח על יצוא בטחוני. להלן סקירת פסק הדין והשלכותיו.
עובדות המקרה:
הנאשם הינו הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו, בעל הכשרה של מהנדס רדיו ובעל ידע נרחב בתחום מכשירי קשר אזרחיים וצבאיים. את הידע רכש הנאשם לאורך השירות הצבאי אותו ביצע בחיל הקשר וכן במהלך עבודתו בחברת תקשורת העוסקת בין היתר בייצור מכשירי קשר.
בין השנים 2004-2013 רכש הנאשם כמות מאסיבית של מכשירי קשר, חלקי מכשירי קשר ואביזרים נלווים. הציוד כלל, בין היתר, מכשירי קשר מסוג מ.ק 710, מקלט לרכב ולרק"מ (רכב קרבי משוריין), קופסאות פיקוד, מכשירי עזר דיבורי ועוד. הציוד הנ"ל מיועד לשימוש צבאי ובעל מאפיינים טכנולוגיים המאפשרים לו יכולות שידור והצפנת תדרים מתקדמות. הנאשם ידע על מאפייני הציוד ועל מטרותיו, וידע כי הוא משמש גופים בטחוניים כדוגמת צה"ל.
בין השנים 2008-2013 נהג הנאשם לרכוש את הציוד משלושה קבלנים שונים, שסיפקו למשרד הביטחון ולחברה מסחרית שירותי גריטה והשמדה למכשירים שיצאו מכלל שימוש. הנאשם הקים מעבדה ששימשה לתיקון הציוד על מנת שיוכל לשווק ולייצא אותו. הנאשם לא ראה לנכון לפנות לרשויות הרלוונטיות לצורך קבלת רשיון שיווק ו/או רישיון יצוא.
לאחר פעולות התיקון, הנאשם ביצע שיווק ויצוא אל מחוץ למדינת ישראל של הציוד באמצעות חשבון שפתח באתר האינטרנט "eBay", פלטפורמה שאינה מאפשרת היכרות עם זהות הרוכשים ועם אופי השימוש שייעשה בציוד (שימוש אזרחי או בטחוני).
במרבית העסקאות הצהיר הנאשם על פרטים כוזבים בתעודת המשלוח ובהצהרות למכס, כך שהמשלוח נחזה להיות "מתנה", כך שהערך היה נמוך משמעותית מהערך האמיתי של הציוד.
הנאשם ביצע מאות עסקאות במהלך השנים המדוברות, בהיקף של למעלה מ-200,000$.
המדינה הגישה כנגד הנאשם כתב אישום בגין הפרת חוק הפיקוח על יצוא בטחוני.
הטיעונים ופסק-הדין:
לטענת המדינה, כתוצאה ממעשי הנאשם נחשף צה"ל לסיכון בטחוני וכן סוכנו אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, קשרי החוץ שלה והתחייבויותיה הבינלאומיות. מטעם המדינה העיד ראש האגף לפיקוח על היצוא הבטחוני במשרד הבטחון (אפ"י), אשר הוסיף כי הציוד יוצא ללא רשיון כלשהו כשהוא נושא עליו חותמת "צ" דהיינו, ציוד בשימוש צה"ל; מעבר לסיכונים שציונו זה מכבר, נטען כי הדבר עלול להביא לפגיעה תדמיתית במדינת ישראל, במיוחד כאשר אין לדעת לאן שווק הציוד ומה השימוש הסופי שייעשה בו.
לטענת המדינה, לאור הפגיעה הקשה באינטרסים שלה ובשל כמות ההפרות הגדולה, יש להטיל בנסיבות אלו מאסר בפועל. עם זאת, הדגישה המדינה כי מדובר בהכרעת דין הראשונה במדינת ישראל בכל הנוגע להפרת חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני. מאחר שמדובר במקרה ראשון בו אדם מורשע על פי חוק זה, נטען כי מן הראוי כי תיווצר ראשית "מדרגת ביניים" שתשמש כמנגנון הרתעה בטרם יינקטו העונשים התואמים את רף הענישה הראוי.
לאור זאת, גובש בין הצדדים הסדר טיעון. במסגרת ההסדר נלקחו בחשבון גם העובדה כי הנאשם הודה במעשיו, נטל אחריות והביע חרטה. יתרה מכך, הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו וחשף בפניהם מחסן שלא היה ידוע עליו לחוקרים, שהיה ברשותו ובו ציוד רב נוסף. ההסדר שהתגבש קבע עונש של ארבעה וחצי חודשים של עבודות שירות בצד מאסר על תנאי וכן תשלום של 70,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
בית המשפט ציין בהחלטתו כי לדעתו הרף התחתון של מתחם הענישה בנושא זה יעמוד על מאסר בפועל.
עם זאת, בשל נסיבות המקרה, בשל התגבשות הסדר טיעון בין הצדדים וכן בשל העובדה שמדובר בהכרעת דין ראשונה לפי חוק הפיקוח על היצוא הבטחוני, גזר בית המשפט את דינו של הנאשם בהתאם להסדר הטיעון: ארבעה וחצי חודשי עבודות שירות,שמונה חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים, וקנס של 70,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.
[ת"פ (שלום רחובות) 11119-03-15 פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית נ' אילן שמעון יעקבי, ניתן ע"י כב' סגנית הנשיאה ש' עינת רון בתאריך 11.10.15. ב"כ המאשימה: עו"ד ניר וינטרוב, ב"כ הנאשם: עו"ד עידן דביר ועו"ד עודד סבוראי].
סיכום ומסקנות- השלכות פסק-הדין:
לטעמנו, פסק-דין זה מסמל תחילתה של מגמה בתחום האכיפה בעניין הפיקוח על יצוא בטחוני. כפי שעולה גם מפסק הדין של בית המשפט, הענישה ההולמת עבירות מתחום זה הינה מאסר בפועל. אמנם בהכרעת דין זו המאסר הוטל בצורה של עבודות שירות, אך חשוב לזכור כי הדבר נעשה בשל בנסיבות המקרה, בשל קיומו של הסדר טיעון ובמיוחד בשל העובדה שמדובר בהכרעה ייחודית אשר לראשונה נוגעת לחוק הפיקוח על היצוא הבטחוני.
בעניין זה נפנה לדברי בית המשפט בעניין זה: "נראית לי עמדת התביעה באשר למתחם הענישה הראוי דרך כלל באשר לעבירות אלה, דהיינו כי הרף התחתון של מתחם הענישה, יעמוד על מאסר לריצוי בפועל".
לאור פסק-דין זה והמגמה עליה הוא עשוי לרמז, גדלה ביתר שאת החשיבות למלא אחר הוראות החוק והצווים מכוחו. אמנם לעתים קרובות מלאכת הציות איננה פשוטה ודורשת היוועצות במומחים בתחום היצוא המפוקח, אך מלאכה זו עשויה למנוע חשיפה פלילית של עוסק, חברה ו/או נושאי משרה בה ומכאן החשיבות שבהקפדה על מילוי הוראות החוק בנושא זה.