אני קורא לממשלת ישראל להתחיל לחשוב במונחים שונים בתחום הכלכלה, המסחר, התעשייה בארץ ישראל.
אני טוען כי אם לא ייעצר היבוא המטורף מארצות המזרח או מזון בר קיימא מאירופה ארצות הברית ודרום אמריקה נכון שהמחיר לצרכן הישראלי יהיה זול, אבל גם את המחיר הזול הזה הוא לא יוכל לרכוש כי "לא תהיה לו עבודה" לעסקו לא יגיעו לקוחות, ואז נשאר עם מחיר מוצרים זולים ואנשים מתוסכלים ורעבים. מה שנכון להודו היום יהיה נכון גם לנו.
כ יועץ עסקי ומי שמעורב בפיתוח עסקים בישראל נושא הייבוא והתרת המכסים וההיטלים על יבוא זול מחו"ל הוא מכת המוות של מדינה, בטח מדינה כמו ישראל שהגבול היחידי הפתוח עבורה הוא נמלי הים והאוויר. אני מודע שישראל מחויבת להסכמי סחר חופשיים עם ארצות הניכר ויהיה קשה עליה לסגור את שעריה בפני העולם הגדול אך מה שווה הסכם סחר עם ארצות הניכר שכול המשק העסקי עסוק בייבוא זול שגם עליו מתחרים אלפי עסקים.
יש בישראל אוכלוסייה גדולה שמתפרנסת מבתי מלאכה או תעשייה או מוצרים אחרים אשר הייבוא "רצח" אותם. על אותם אלה חייבת לבוא הממשלה שהיא אחראית כלפי העם ולהגן עליהם, אם בהפחתת היבוא, אם בהטלת מיסים ונכסים לכול הפחות שיוכלו יצרנים ובתי מלאכה בישראל להיות תחרותיים שהרי בצורה כזאת לא נוכל להמשיך לחיות.
כמי שעוסק ב ייעוץ אסטרטגי אני יכול להצביע על רבות מהמדינות אשר הגנו על התעשייה והמלאכה המקומיים תוך מטרה לשמר את מקומות העבודה לאנשים אשר יוכלו לרכוש מוצרים ולא שמוצרים יישארו על המדף מבלי שאף אחד ירכוש אותם הגם שהם זולים מאד.
לדעתי, הגזמנו, אנו כולם הפכנו ליבואנים, שיטת הכניסה שלנו לשוק היא באמצעות מחיר וכך מתחיל הראשון במחיר אחד בא אחר ומוריד לחצי ובא השלישי ומוריד לחצי מהחצי. ואז נאלץ הראשון להוריד לרבע של החצי וכך זה הולך ומסתבך וחשבון הבנק של היבואן הופך להיות מוגבל.
כמי שנותן ייעוץ עסקי נראה לי שהפופוליזם של המושל היא זאת שמעניינת אותו וכאשר כולם מדברים על מחאה חברתית וכ"ד הם למעשה פוגעים בעצמם כי בעלי המחאה החברתית אומנם יקנו בזול אך לא תהיה להם הפרנסה בכדי לרכוש בזול.
אני לא רק מתכוון לשוק התעשייה או בתי המלאכה, סקטורים רבים נמחקים בידי הממשלה כאשר זו מפעילה רגולציה קשה כמו אגרות, היטלים, אגרות עירוניות, מיסים, רישיונות, מיסים כאלה ואחרים המושטים על העסקים ולמעשה אינם מאפשרים להם להתקיים ולייצר פרנסה ועבודה למגוון אוכלוסייה רב.
ממשלה אחראית צריכה להסתכל טובת תושביה ואם לא לטובתם לכול הפחות לאפשרות לקיים חיים, להאכיל ילדים, ולהקל על תעשיה ועסקים מקומיים
בינתיים חוץ מדיבורים אנו לא נחשפים לדברים חדשים ברוח התקופה.