יש הבחנה בין שני סוגים של פגיעות ראש , האחת פגיעת ראש סגורה , והשנייה פגיעת ראש פתוחה. ההבדל בניהן הוא שבפגיעת ראש פתוחה הגולגולת נפתחה , ובפגיעת ראש סגורה הגולגולת נשארה סגורה אבל המוח המרכזי עבר תלתה , והנפגע סובל מפגיעה קוגניטיבית ומפגיעה פסיכיאטרית אשר משפיעות על תפקודו של הנפגע הן בתחום הקוגניטיבי , והן בתחום הפסיכיאטרי הנפשי. המאמר יעסוק בעיקר בפגיעת ראש אורגנית בדרכי היווצרותה , ובהתייחסות אליה , לאחר שמוגשת תביעה נגד משרד הביטחון אגף השיקום , לצורך קבלת הכרה מקצין התגמולים , ואחוזי נכות , מוועדה רפואית של אגף השיקום במשרד הביטחון .
דרכי היווצרותה של פגיעת ראש סגורה
בעבודתי כמומחה בטיפול בתביעות של נפגעי ראש , אשר נפגעו בזמן שרותם הצבאי אני נתקלתי במצבים רבים אשר כתוצאה מהם נגרמה לנפגעים , פגיעת ראש אורגנית. המצבים הכי שכיחים הם תאונות דרכים , המדובר בתאונות דרכים בהם הרכב בו נמצא הנוסע או הנהג התהפך , או שנפגע חזיתית או שנפגע מאחור והיושבים בהם נפגעו בפגיעת ראש אורגנית , אשר כללה איבוד הכרה או טשטוש הכרה. מצבים נוספים בהם נגרמה פגיעת ראש אורגנית הם נפילה מגגות , נפילה מכלי רכב דו גלגלי , אופנוע קטנוע אופניים , ועוד. התנאי להיווצרותה של פגיעת ראש אורגנית הוא למעשה שהנפגע איבד הכרה מיד לאחר האירוע או שהוא היה מטושטש הכרה , וכן שהנפגע סבל מכאבי ראש סחרחורות , בחילות ורצון להקיא , בתקופה הראשונה לאחר פגיעת הראש . בשלבים יותר מתקדמים של הפגיעה אנו מוצאים תסמינים של עוררות יתר , קשיי חשיפה לשמש , שינויים במצבי רוח. תסמינים הנוספים הם קושי להתרכז , קושי לגייס קושי , קושי לבצע בקרה בעת ביצוע משימות קשיי דיוק בעבודה .
תביעה נגד משרד הביטחון אגף השיקום בגין פגיעת ראש סגורה
הקושי בתביעה לקבלת זכות נכות מחלה נעוץ בראש ובראשונה בזיהוי הבעיה. הנפגע בדרך כלל לא יבין שיש לו בעיה אשר מצריכה התייחסות , וכשהוא יבין שיש לו בעיה כזאת , או עד אשר הסביבה תבין שיש לו בעיה , יעברו לעיתים חודשים ושנים של סבל , בהם ינסה הנפגע להתמודד עם חיו תוך שהוא מתמודד גם עם בעיה של פגיעת ראש אורגנית לה הוא לא מודע .
לאחר שזוהתה הבעיה כי הנפגע סובל מפגיעת ראש אורגנית יש צורך לחפש את הגורם או הגורמים אשר היה בידם להביא להיווצרות הפגיעה ,איתור הגורם או הגורמים אשר היה בידם להביא להיווצרות הפגיעה הוא קל יחסית , לאדם אשר בקי בדרכי היווצרות הפגיעה , ברם יש בעיה עם הגשת תביעות בגין חבלת ראש אורגנית לאחר שנים בין השאר מאחר והתסמינים של הפגיעה הגרעינית עוברים תהליכים של עיבוי , ואליהם מצטרפים תסמינים נוספים אשר קשה מאוד לדעת איזה תסמינים קדם לאיזה תסמינים , וגם קשה מאוד לדעת האם באמת התסמינים הנוספים ,והם בדרך כלל תסמינים פסיכיאטרים קשורים באמת לפגיעת הראש הגרעינית.
ייצוג בפני וועדה רפואית נפגעים בעלי פגיעת ראש אורגנית
יש להבין שבפגיעות ראש אורגנית חשוב לברר את המגבלות מהם סובל הנפגע , האם הנפגע סובל ממגבלות קוגניטיביות , או פסיכיאטריות. לרוב את עומק הפגיעה הקוגניטיבית תבדוק הוועדה הרפואית באמצעות מבחינים נארופיסיכולוגים ,אשר ידגימו את הפער הקוגניטיבי בין יכולת התפקוד הקוגניטיבית אשר הייתה בידי הנפגע לפני הפגיעה לבין היכולת הקוגניטיבית אשר קיימת בידי הנפגע לאחר הפגיעה , הפער בין היכולות באמצעות מודדים את אחוזי הנכות אשר הוועדה הרפואית מעניקה לאותו נפגע.
מבחינה פסיכיאטרית , חשוב להביא בפני הוועדה את השינויים הפסיכיאטרים מהם סובל הנפגע. האם הנפגע ישן , האם קיימת אצל אותו נפגע ירידה במישור התעסוקתי ירידה מבחינה חברתית, הוועדה מצווה לשקול את אחוזי הנכות הפסיכיאטרים והקוגניטיביים של הנפגע , והוועדה מחויבת לתת לנפגע את אחוזי הנכות הגבוהים ביותר.