כמו בכול מדינה מתפתחת יש חלוקה בין שכירים לבעלי עסקים.
היתרון הגדול של השכיר כי את משכורתו הוא לוקח כול חודש הביתה (אבל יש לו את התמודדות היום יומית כיצד לחלק את עוגת התקציב לכלכת ביתו ומשפחתו)
לעומת זאת העצמאי בעל העסק או החברה לא חולם כלל וכלל למשוך את משכוורתו המלאה מהחברה או מהעסק מאחר ולא כול כך בטוח אם בכלל יישאר מקום לקבלת המשכורת החודשית שלו. הווה אומר אין לו בטחון כלכלי אישי שלא לדבר בטחון עסקי לגבי החברה או העסק שלו.
כ יועץ עסקי אני מרגיש שנושא משכורות של עצמאים או בעלי עסקים קטנים ובינוניים הופכים להיות ברירת מחדל מאחר ו"אין" לעסק או לחברה מספיק כספים על מנת לשלם את משכורתם. וזה לא מצב טוב.
כמי שנותן ייעוץ עסקי אני מרגיש כי החגורה הולכת ומתהדקת מול הרבה מאד עסקים קטנים או עצמאים ואפילו חברות אשר השוק הולך ושוחק אותם, קחו לדוגמא את המפלצת "בחיוב" שנקראת איקאה שהולכת ופותחת את הסניף השלישי שלה באזור הצפון כאשר גם כך אזור הצפון מוכה אבטלה, המסחר ב"תחתונים" ואילו עכשיו כול עולם חנויות הרהיטים והנגרים בדרך להתרסקות שהרי מי יכול לעמוד מול כוח שיווקי ומעצמה שיווקית כמו איקאה.
זה בסדר! אנו כצרכנים צריכים את איקאה לרהט לנו בזול את הבתים שלנו, אבל, מה יקרה לאותו סקטור שלם אשר יפגע כתוצאה מפתיחה זאת הוא ועובדיו אשר לא יהיה להם את ה קצת כסף לבוא ולקנות באיקאה.
כ יועץ אסטרטגי יש כאל אליה וקוץ בה, מצד אחד אנו מקדמים בברכה רשתות שיווק מחול כי אנו חיים בעולם גלובלי פתוח, אנו רוצים להיות מדינה נהורה, אנו רוצים להיות אירופאים ולהתחבר עם האווירה ב-OECD אך מהצד השני אנו הורגים במו ידינו שטחי מסחר ופרנסה של רבבות אנשים במגזר היצרני והעסקי בישראל. האם אין חשש כי המפלצות הגדולות "הדינוזאורים" בדיוק כמו בתקופה הפרה היסטורית יאכלו וילעסו בתאבון גדול את הקטנים מהם. האם מדינה לא צריכה לחשוש ממצב כזה שיכול לקרות לעסקים וכבר קורה היום שסקטורים שלמים הולכים ונעלמים. האם השיטה הקפיטליסטית אכן שיטה נכונהוהדורסניים יוכלו לאכול כול פיסת אדמה.
לצערי הממשל לא רואה דברים אלה.
לצערי הממשל מחזק עסקים ותאגידים גדולים ומרשה לעצמו להעלים עיין מסקטור כול כך ענק המעסיק כול כך הרבה מעסיקים
לדעתי משהו אם נושא הייבוא הזול צריך להיעשות עכשיו וכאן.
לדעתי רבים הם העסקים שיקרסו כתוצאה מהמדיניות הזאת
מדיניות שחייבת להשתנות למען סקטור כול כך גדול.