כעובדים שכירים אנו מבקשים בסך הכול לעבוד וליהנות ממשכורת ותגמול נאות.
את רוב שעות ימינו אנו משקיעים בסביבת העבודה גם עם זה במשרד, במפעל ואפילו בבית! לוקחים את העבודה הביתה.
גם המעסיקים! אלה הטובים והאנושיים! מבקשים כי תהיה להם פרנסה ויוכלו לפרנס בכבוד את עצמם והעובדים בעסקם או בחברה.
כ יועץ עסקי אני רואה כי החלום הזה הולך ומתרחק מאתנו!
יותר ויותר עובדים שכירים מתרחקים מהשאיפה של שכר הולם! אני לא מדבר על שכר הוגן! אני מצביע על שכר הולם, שיכול לפרנס, לכלכל את הבית ואפילו להשאיר חסכון בצד.
אך זה לא קורה ובטח שלא יקרה ב-2014
המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל מתכווננת לסגירה של יותר עסקים מהסטטיסטיקה שאנו מכירים, משפחות רבות הנחשבות היום למעמד הביניים ירדו אל קו העוני, והחגיגה של ה-מינוס חיים רק תלך ותגדל, וזה חבל.
כ יועץ עסקי כבר בשלהי 2013 הבנתי לפי התנהגות הבנקים וחלוקת האשראי של הבנקים כי הם נמצאים בפחד, יותר נכון בפאניקה! למה! כי הם רואים ראשונים את המגמות שמתפתחות במקרו כלכלה ובטח במיקרו כלכלה ונזהרים הרבה יותר. הם רואים את הייצוא שהולך וקטן, הם רואים את התעשייה שובקת חיים וכול כולה הפכה לייבוא מהמזרח, ארצות הברית, וקצת אירופה ,מספר התיירים המגיעים לישראל יורד (למרות שמיים פתוחים) נתוני התעסוקה מדאיגים, יותר פיטורים, פחות משרות, והצריכה הפרטית מצטמצמת מה שמוריד דרמטית את תל"ג
כ יועץ עסקי אני יותר מתרגש מהנתונים של הייצוא התעשייתי אשר רובו ככולו מורכב מ-3 חברות גדולות במשק הישראלי קרי טבע, כיל, אינטל...זה הכול!
מק צומח או משק המעסיק עובדים חייב לייצר מספר רב של מקומות עבודה זה כולל את כול ענפי המשק, אך בשנה החולפת נוצרו רק 20% מתוך 100% של ייצור מקומות עבודה מה שמוביל לגל פיטורים גדול, פיטורים שווה ערך ל"אבטלה" "אבטלה" שווה ערך לירידת שכר, מציאת כוח עבודה יותר זול, ופיטורים של עובדים ותיקים ויקרים.
למעשה ממעוף הציפור אנו רואים האצה במגזר הפיננסי (ניירות) (שירותים) ופחות בתעשייה וביצירת מקומות עבודה חדשים כתוצאה מהשקעות בתעשייה או משיקולי מס של החברות הגדולות במשק אשר להם יש את היתרון לתכנן את הייצוא שלהם על פי שיקולי מס וכדאיות כלכלית שתעשיר אותם יותר.
הפתרון החד משמעי כפי שכבר הזכרתי כאן במאמר מספר פעמים זה השקעות מסיביות בתעשייה, להפוך את ישראל לתעשיינית ולא לתת לתעשייה לברוח לארצות המזרח שגם שם עכשיו מתחילה התפתחות של האטה ותחרות גלובלית קשה.
לכן, הצעתי לקהל השכירים בישראל הוא לנסות ולשמור על מקום עבודתם בייתר שאת ועל מעסיקים לפתח בארגון שלהם שיטות ומהלכים שיגבירו את הביקוש למוצרים או השירותים שהם מספקים.