על פי החוק בישראל, בכדי להגיש תביעת נזקי גוף יש לצרף אליה חוות דעת מומחה בתחום הרפואה הרלוונטי אשר תומך בטענותיה. חוות דעת רפואית מצורפת לכתבי תביעת נזקי גוף על רקע המקרים הבאים:
- רשלנות רפואית.
- תאונת עבודה או מחלה שהתפתחה כתוצאה מן העבודה.
- תאונה אישית דוגמת נפילה בקניון.
- אובדן כושר עבודה, מחלה ועילות נוספות להגשת תביעות ביטוח.
- נכות - תביעה אשר מוגשת למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה.
- פגיעה במהלך שירות צבאי או שירות ביטחון.
- פגיעה עקב תקיפה או פעולת איבה.
בתביעות נזקי גוף על רקע תאונות דרכים, ביהמ"ש ממנה בעצמו את המומחים הרפואיים בכדי לקבל הערכה של הנזקים שנגרמו לתובע.
חוות דעת רפואית משפטית מתייחסת לממצאי הבדיקות והאבחון הרפואי של התובע, הערכת אחוזי הנכות הרפואית הזמנית ו/או הקבועה ממנה סובל התובע בהסתמך על סעיפי הנכות המפורטים בתקנות המוסד לביטוח לאומי וכן הנסיבות שהובילו לנזק הרפואי. לעיתים, יש צורך בצירוף מספר חוות דעת לכתב התביעה. למשל, תביעות רשלנות בלידה אשר מוגשות על רקע שיתוק מוחי ממנו סובל הילד מוגשות בצירוף חוות דעת של מומחה בתחום המיילדות וכן חוות דעת של מומחה בתחום של נוירולוגית ילדים.
היות ותביעות נזקי גוף הן מורכבות ביותר, סיכויי הצלחתן ללא ייצוג של עורך דין נזקי גוף נמוכים מאד. חשוב שתחום נזקי הגוף הינו נרחב ומומלץ לפנות לעורך דין אשר מתמחה ובעל ניסיון במקרים דומים למקרה של האדם המבקש לתבוע. לדוגמא, במידה ואדם נפגע כתוצאה מרשלנות במהלך טיפול רפואי, מומלץ כי יסתייע בשירותי עורך דין רשלנות רפואית כיוון שלא כל עורך דין נזקי גוף מתמחה בתחום מורכב זה.
עו"ד נזקי גוף צריך להחזיק בידע משפטי כמו גם רפואי. עליו לפנות למומחה הרפואי הנכון בהתאם לתחום הספציפי הרלוונטי לתביעה, רצוי מומחה רפואי מנוסה ובעל רזומה עשיר. כמו כן, עורך דין בעל ניסיון יידע להכין את הלקוח לקראת בדיקות אצל מומחים ו/או וועדות רפואיות.
במידה ובית המשפט מקבל את טענות התביעה, גובה הפיצוי שהוא פוסק הינו בהתאם לאחוזי הנכות מהן סובל התובע לפי חוות הדעת. פעמים רבות הצד הנתבע מגיש גם הוא לבית המשפט חוות דעת רפואית אשר תומכת בטענות ההגנה שלו וסותרת את טענות התביעה. במקרים מסוימים בהם ישנן חוות דעת סותרות, בית המשפט מחליט למנות מומחה רפואי נוסף מטעמו, בכדי להגיע לפסיקה.