זיגמונד פרויד, ראשון הפסיכולוגים, האמין שכולנו נולדים דו מיניים. על פי תפיסתו, כולנו נמשכים באופן פוטנציאלי גם לבני המין השני וגם לבני מיננו. ניתן לראות את זה היטב על מתבגרים בתקופת גיל ההתבגרות, בה נערים ונערות רבים מתנסים במגע גופני כזה או אחר עם בני מינם. זה לרב נובע מסקרנות הבאה עם גילוי מיניותם, וחולף עם ההתבגרות.
בחלק מהמקרים, עם זאת, מוצא עצמו המתבגר ממשיך להימשך לבני מינו, או במקרים מסוימים לבני שני המינים, גם כמבוגר.
במסגרת עבודתי המקצועית כמטפל, מגיעים לקליניקה שלי גברים ונשים בני כל הגילאים שמתלבטים לגבי הנטייה המינית שלהם. הם מרגישים משיכה לבני מינם, ולא יודעים כיצד להתייחס לזה. הם מבולבלים ושואלים את עצמם ואותי "האם אני הומו?" "האם זה משהו זמני שיחלוף מעצמו?" "האם אפשר לשנות את המצב?" "האם אני אוכל להתחתן עם אישה ולהוליד ילדים?" "האם אצליח לחיות חיים נורמליים כמו כולם?"
התשובות אינן חד משמעיות, ותלויות בעיקר באדם עצמו. התפיסות הפסיכולוגיות המקובלות כיום - רואות בנטייה מינית דבר מולד, לא משהו שנגרם עקב משהו שההורים עשו לא נכון, או בגלל שהושפענו מחברים ש"הסיטו" אותנו מדרך הישר, או מארועים שקרו לנו בילדות. מחקרים מצביעים על כך שבין אם הומוסקסואליות נובעת מסיבות גנטיות, הורמונליות או שילוב של השניים, אדם הופך לסטרייט או לגיי עם התבגרותו, וזה לא משהו שניתן לשינוי.
עם זאת, אין הדבר אומר שאי אפשר לחיות חיים טובים, מלאים ומספקים גם במידה ואתה מגלה שאתה הומוסקסואל, או שאת מגלה שאת לסבית. היום במיוחד, החיים כגיי יכולים להיות חיים מלאים ומספקים. ישנה אמונה לפיה הומואים הם בודדים יותר. כמובן שזה לא נכון בהכרח. רב הגייז חווים זוגיות בחייהם, לעיתים ארוכה ממש כמו של זוג הטרוסקסואלי ממוצע, ואף יותר. גם הטענה לפיה לא ניתן להביא ילדים לעולם אם אתה הומו או דו מיני, כבר אינה נכונה. ישנם גייז רבים שמביאים לעולם ילדים כחלק מתהליך של הורות משותפת או פונדקאות.
למרות האמור לעיל, כשמגיע אליי לקליניקה מטופל שמתלבט בזהותו המינית, אני בודק ביחד איתו את ההסטוריה שלו, את חוויתו הסובייקטיבית, את התנסויותיו המיניות וכיוצא באלה, כדי לוודא האם הוא אכן הומוסקסואל, או שהוא חווה אפיזודה חולפת, כפי שקורה לעיתים קרובות. לדוגמא, קיימים מצבים הנחשבים ל"הומוסקסואליות נסיבתית", לדוגמא בפנימיות או בבתי סוהר מתרחשים מצבים רבים של מגע בין גברים עקב העובדה שאין נשים בסביבה. יותר מכך, מחקרים הראו שלפחות רבע מכלל הגברים שחיים כהטרוסקסואלים, לרב נשואים עם ילדים, חוו מגע מיני עם גבר אחר מתישהו במהלך בחייהם. לפיכך, לא כל מגע מיני עם גבר אחר הופך אותך באופן אוטומטי להומו. יש להבין את הדינמיקה של המפגש ולראות את ההקשר הרחב של התרחשותו בחייך על מנת לדעת זאת באופן ברור יותר.
האם גבר שרוצה לראות את אשתו שוכבת עם גבר אחר או שמפנטז שגבר אחר יצפה במעשה האהבה שלו עם אשתו הוא דו מיני? לפעמים, אך לא בהכרח.
ישנם גם מצבים בהם גבר שנמשך לגברים, שזיהה את עצמו כהומוסקסואל, מצא עצמו במערכת יחסים אינטימית ארוכה ומשמעותית עם אישה בהמשך חייו. נראה, לפיכך, שהגדרות של מיניות הן גמישות ופתוחות לשינויים.
מדבר אחד חשוב לי להזהיר כמטפל: ישנם גופים, רובם בעלי אוריינטציה דתית, שמשכנעים גברים הנמשכים לגברים שאת נטייתם ניתן לשנות באמצעות "טיפול מיוחד" שהם מציעים. הנסיון המצטבר מראה שנסיונות כאלה נכשלים במקרה הטוב, וגורמים נזק נפשי חמור במקרה הפחות טוב.
בדרך הטיפולית שבה אני מאמין ומטפל, אני לעולם לא מנסה לשנות נטייה מינית של אדם. מתוך ההבנה שנטייה מינית היא דבר מולד, אני משתמש בטכניקות של טיפול פסיכולוגי לצורך בירור הנטייה המינית, ובמידה והאדם אכן גיי, הטיפול מתמקד בהפנמת הנטייה וקבלתה.