שמואל (השם בדוי, על מנת לשמור על פרטיות המטופל), בן 25, דתל"ש שהגיע אליי, לאחר שעבר לפי דבריו "שבעת מדורי גיהנום". הוא גדל במשפחה דתית, וכשגילה את נטיותיו ההומוסקסואליות בהיותו בן 14, וסיפר עליהן לאביו, הוא הועבר לטיפולם של רבנים ה"מתמחים" בטיפולי המרה, על מנת להפוך אותו לסטרייט. במשך תקופה ארוכה עבר שטיפות מוח אכזריות שכל תכליתן לגרום לו להפסיק להימשך לבני מינו. לא רק שזה לא שינה את נטייתו המינית, אלא שזה גם גרם לו לברוח ממשפחתו, ובסופו של דבר לצאת בשאלה. כיום הוא גר עם שותף במרכז תל אביב, הרחק ממשפחתו, ועדיין סובל מההשלכות הקשות של טיפולי ההמרה שעבר.
אך לא רק במשפחות דתיות מפנים את הבן שחושף את היותו הומו לרבנים שמעבירים אותו יסורים רגשיים קשים במסגרת מה שנתפס כטיפול בעל סיכוי ממשי לחולל שינוי. לא מעט גברים חילוניים מתפתים גם הם להבטחות של רבנים שטיפולים אלה עוזרים, בעוד שהראיות מצביעות לא רק על כך שהם אינם אפקטיביים (ובמקרים הבודדים בהם נראה היה שחוללו שינוי בנטייה המינית, המשיכה לגברים חוזרת זמן קצר לאחר סיום הטיפול), אלא שהם גורמים נזקים פסיכולוגיים חמורים, ובמקרים רבים בלתי הפיכים. לדוגמא, טיפולים אלה גורמים לאדם לזהות את נטיותיו עם חטא ועם רוע, שמהם האדם יתקשה להשתחרר גם שנים רבות אחר כך, כי זה אופיין של שטיפות מוח.
הידע הפסיכולוגי העכשווי מייחס נטיות הומוסקסואליות לגנטיקה ו/או לתנאים מולדים אחרים.היות וכך, אין אפשרות לשנות נטיות הומוסקסואליות במידה והן קיימות באדם. במקום לשנות את הנטייה המולדת, מלמדת הפסיכולוגיה המודרנית שעדיף לקבל את הנטיות המולדות, להשלים איתן, וללמוד לחיות איתן באופן המספק ביותר שניתן.
אך לפני שהם עושים זאת, יש לברר עם המטופל לעומק את מהות המשיכה המינית שלו, היות ובמקרים רבים זהותו המינית של המטופל נמצאת עדיין בתהליך גיבושה, ולכן יש מקום לשמר מרחב של חקירה בדבר נטיותיו המיניות "הסופיות". כך, למשל, כשמובאים אליי לטיפול אנשים צעירים על ידי הוריהם, אני בודק האם יתכן שהחוויה המינית שחוו עם בני מינם היתה חלק מהתנסות בלבד, שכן ידוע שבני נוער מרגישים לעיתים קרובות משיכה לבני מינם, ואף מממשים אותה בצורה של מגע מיני, כחלק מחקירת המיניות שלהם. במקרים אלה הם לא הופכים להיות הומוסקסואלים, והחוויה האמורה מוסברת בדיעבד כסקרנות מינית ותו לא, האופיינית לתקופת ההתבגרות המינית, רווית ההורמונים ועתירת הבלבול.
אך גם בבגרות עשויות להתרחש הפתעות בהעדפות המיניות, המתבטאות ב"שינוי כוון". לדוגמא, מטופל שאקרא לו שלומי, בן 35 הגיע אליי מבולבל, לאחר שהוא חווה חוויה מינית נעימה מאוד עם אישה, וזאת לאחר שבמשך שנים רבות האמין שהוא הומוסקסואל מובהק. מדובר היה בידידה טובה, שברגע של אינטימיות מיוחדת שהתרחשה ביניהם הפכה הידידות למערכת יחסים אירוטית ואינטימית. שלומי היה מבולבל מאוד מהסיטואציה, והגיע אליי בכדי להבין האם הוא "נרפא" מההומוסקסואליות שלו.
גברים המזהים את עצמם כהטרוסקסואליים לחלוטין מוצאים עצמם נמשכים לבני מינם ואף מקיימים יחסי מין בתנאים שבהם נשים אינן זמינות. מצב זה אופייני לפנימיות לבנים ברחבי העולם, ומתרחשים גם במצבים מסוימים בצבא, וכמובן בכלא. עם זאת, כשאותם גברים שהתנהגו כהומוסקסואלים בתנאים האמורים, חוזרים לחברת נשים, הם מעדיפים באופן ברור את הנשים.
היות וההתנהגות המינית האנושית היא מגוונת ונזילה מאוד, כפי שהראיתי עד כה, כשמגיע אליי מטופל מבולבל מבחינה מינית, אני מבקש קודם כל לבדוק איתו האם הוא אכן הומוסקסואל, לפני שנפנה למה שמכונה בשפה המקצועית "טיפול אפירמטיבי", בו נטפל ביחסים המורכבים שלו עם זהותו המינית. תהליך הבדיקה בפני עצמו עוזר למטופל, לעיתים קרובות, להתחיל בקבלה של עצמו כפי שהוא.
ד"ר ירון הוא פסיכותרפיסט המתמחה בטיפול פסיכולוגי לגייז (Gays) / הומואים, דו מיניים וגברים המתלבטים בשאלות של נטייה מינית. הוא מטפל בקליניקה פרטית באזור תל אביב.
לפרטים נוספים על יעוץ וטיפול אישי - 03-5256926. www.havaya.co.il