בעבר ממשלת ישראל לא עודדה שימוש בדודי שמש. למעשה, חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור דודי שמש, כפי שנתנה לבעלי דודי חשמל. ובנוסף חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש בטענה שדודי השמש מביאים לכיעור הנוף העירוני. החברה פעלה להסיר את דודי השמש מדירותיה וספקה לכל דירה שאכן הסכימה למכור את הדוד שמש שלה, דוד חשמל במתנה.
בשנות השבעים נעשה מחקר מעניין אשר מצא שהשימוש בדוד השמש יקר מהשימוש בדוד חשמל. ובעקבות משבר האנרגיה של שנות השבעים נקבעה בחוק בשנת 1976 חוק שאומר כי ישנה חובה להתקין דודי שמש לכל דירה הנבנית בישראל, וזאת ככלל מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד, שבהם שטח הגג אינו מספיק לחימום מים אפקטיבי ויעיל.
סעיף שהיה לחריג וייחודי בתקנה האזרחית על דודי שמשהוא הסעיף שאומר כי שכונת הרובע היהודי בירושלים שבה קיימת תקנה נופית- כלומר אין להרוס את הנוף, התקנה האוסרת על הצבת מתקנידודי שמש על הגגות, ובכללם נאסר בכלל על הצבת דודי שמש, ולכן בשכונת הרובי היהודי בירושלים עד היום כמעט ולא ניתן למצוא דודי שמש על הגגות.
בארץ ישראל נעשה שימוש רב מאוד באנרגיה סולארית וזאת באמצעות דוד שמש לחימום מים. למעשה עד לאחרונה היה נהוג מאוד לחשוב כי ישנםדודי שמש ברוב מתי האב, למעשה היה נהוג לחשוב שיש כמעט בכל מתי האב, נתון של 95% הוכיח זאת, ובנוסף דודשמש מספק 4% מצריכת האנרגיה של המדינה.
אך בדיקה חדשה העלתה שהחוק המיושן אינו תקף עוד, ובנוסף הגידול המשמעותי בבניית בניינים גבוהים, הביאו למעשה לירידה משמעותית ומהירה במספר היחסי של דודי השמש. למעשה על פי נתוני משרד התשתיות בשנת 2005 גילו כי ב88% מבתי אב בישראל היו דודי שמש. ובכלל בשנת 2011 רק ב82% מבתי האב בישראל היו דודי שמש, מה שמראה על ירידה חדה ומשמעותית שיורדת מדיי שנה.
למעשה החוק אומר כי מפעלי תעשייה אינם מחויבים על פי החוק בישראל לחמם מים באמצעות קולטי שמש ומעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש במזוט.