אורך החופשה לה זכאי עובד נקבע לפי וותק, כאשר שנת העבודה נספרת החל מהאחד בינואר של כל שנה אורך החופשה מחושב על בסיס צבירה שנתי.
יש לשים לב, כי החוק קובע כי בימי החופשה תכלל מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה. לכן ימי החופשה מהעבודה בפועל נמוכים מימי הזכאות המנויים בחוק, מאחר והימים המנויים כוללים מנוחה שבועית אחת לכל 7 ימי חופשה, ואלו ימים שממילא אין העובד עובד בהם.
במידה וקיים הסדר אחר החל על עובד מכוח הסכם אישי, הסכם קיבוצי וכדו', יחול ההסדר המיטיב על העובד. כלומר, ניתן להוסיף לעובד ימי זכאות על הימים הקבועים בחוק אך כאמור אין לגרוע מהקבוע בחוק.
במידה והעובד לא עבד כל השנה, הזכאות לחופשה נקבעת בהתאם למספר הימים בהם עבד העובד באותה שנה. במצב זה בוחנים במשך כמה זמן התקיימו יחסי העבודה בין העובד למעביד במניין הימים הנ"ל, יובאו בחשבון גם ימי עבודה חלקיים, אך לאחר קבלת התוצאה של ימי החופשה, חלק של יום חופשה לא יובא במניין.
לעניין ספירת הימים, החוק מציין כי יש לספור ימי עבודה בפועל. בפסיקה עדכנית שניתנה בבית הדין הארצי לעבודה נקבע, כי גם ימי היעדרות של עובד, בהם נבצר ממנו לעבוד מסיבה שאינה תלויה בו, המזכים בשכר עבודה או בתשלום אחר- נחשבים ימי עבודה בפועל. לכן, ימי מחלה בגינם מקבל העובד שכר (דמי מחלה), וכל עוד הוא מקבל עבורם שכר, צוברים זכויות חופשה, כאילו היו ימי עבודה בפועל. גם ימי היעדרות בשל שירות מילואים ייחשבו כימי עבודה בפועל לעניין צבירת חופשה. לעומת זאת, לפי פסיקה זו, ימי חופשה לא יצברו זכויות חופשה.
לדעת מומחי חשב עבודה, גם ימי היעדרות מחמת תאונת עבודה המזכה בתשלום דמי פגיעה, ימי היעדרות מחמת שמירת הריון המזכים בגמלת שמירת הריון, וכן ימי חופשת לידה המזכה בתשלום דמי לידה, ייחשבו כימי עבודה בפועל ויצברו זכויות חופשה.
לעומת זאת, חופשה ללא תשלום לא תיחשב כימי עבודה בפועל ולא תצבור זכויות חופשה.
עובד במשרה חלקית:
היקף המשרה אינו רלוונטי כשלעצמו לעניין קביעת ימי הזכאות להם זכאי העובד, מאחר והזכאות נקבעת לפי וותק בשנים, מספר ימי העבודה בפועל, ותקופת קיומם של יחסי עבודה בין העובד למעביד.
עם זאת, היקף המשרה יהיה רלוונטי לעניין התמורה שיקבל העובד בעת שהותו בחופשה השנתית, וכן לעניין פדיון החופשה השנתית שיינתן לעובד עם תום יחסי העבודה, במידה ונצברו לזכותו ימי חופשה שטרם נוצלו (על צבירת ימי חופשה ופדיון חופשה יורחב בהמשך).
יצויין, כי לעובד במשרה שחלקיותה מתבטאת במספר ימי עבודה הנמוך מחמישה ימים, מספר ימי העבודה בפועל יהיו נמוכים ממספר ימי העבודה של עובד שחלקיות משרתו מתבטאת בקיצור ימי העבודה, ולכן יהיה שוני במספר ימי הזכאות בין שני עובדים אלו.
מאת עו"ד אפרת מרקוס, מנהלת המחלקה המשפטית בחברת חשב עבודה