לפי המכתב שכתב העיתונאי יגאל סרנה לשופטת ורדה אלשייך, נראה שהיא מחוברת הייטב לטייקונים החייבים מיליונים ומיליארדים למדינה ועוזרת להם להיחלץ מהחובות, ומציעה להם את הסדרי החוב.
יגאל מבקש מורדה לסוע ללונדון כדי לראות איך שם גם אחרי עשר שנים מכניסים לכלא זוג, הוא כיהן כשר האנרגיה הבריטי, והיא אשתו.
שניהם הורשעו בראיית שקר בדבר מי נהג ברכבם בלילה ספציפי לפני כעשר שנים, ובחופשתם מהכלא עוטים עליהם אזיקים אלקטרוניים, כשל אסירים מן המניין.
זהו אינו המכתב הראשון שייגאל כותב לאלשייך, במכתב הראשון הוא ביקש ממנה לתת לאימו הישישה תספורת דומה לתספורת אותה הסדירה לאיל הגז יצחק תשובה.
במכתב השני מונה סרנה את ביקורה של השופטת בביתה של הגברת רחל סופר, החייבת למדינה כרבע מיליון ש"ח, ודואגת גם לה שיוסדר חובה הקטן.
יגאל כותב בסגנון המיוחד שלו, בציניות ובסרקזם השמורים לכותבים טובים כמוהו, אך אותו סגנון, מאפיל על תוכן, תוכן שמרתיח אותי מחד בתור אזרח שומר חוק ומשלם מיסים, ובתור אדם השייך לחברה הדואגת להזכיר לא פעם כי היא פועלת על פי החוק והשכל הישר.
אזרחים שהפנסיה שלהם נמחקת מדי פעם כי איזה תשובה לא הצליח לעמוד בהוצאות, לא שתקו לפני שנתיים, חיכו לבחירות וראו ששום דבר לא השתנה, ועל זה הסרקזם של יגאל, כי זו דרכו להתמודד עם היאוש.
יגאל כותב וכועס, ואני מצטרף אליו, אל אותה תכונה הולכת וגוברת שאנו נותנים אמוננו במערכת המשפט, כשהיא, לצערנו, מפקירה ומאכזבת אותנו ופועלת בצורה שמזכירה יותר את המערכת הפוליטית.
הניקיון ללא הדופי שצריכים שופטים לעטות הוא קשה מנשוא, וכשהחיבור ביניהם לביני אילי ההון הוא כל כך חברי וזמין, וכשהקליקות מתחברות, קשה מאד לנתקן.
כן, לא הכל מושלם, אפילו רחוק מזה, ועד שלא נתעורר ונראה שאנחנו בוחרים במי שלא מפקיר אותנו ועושה לנו מצגי שווא והבטחות ריקות מתוכן, לא נוכל לקיים כאן מדינת חוק, בטח ובטח ם מערכת משפט המחוברת כל כך לבעלי ההון.
המכתב של יגאל. http://j14.org.il/articles/48506