השאלה הנשאלת היום יותר מכול. האם יש מקום לכול כך הרבה רשתות שיווק.
הפריסה המטורפת של רשתות השיווק ומלחמות המחירים בין רשתות השיווק האם היא טובה לעסקים? לאזרחים זה מצוין, כאשר רשת נכנסת לעיר מסוימת (בוא נדבר על בית שאן המונה 175 אלף נפש (ללא הישובים סביב) ומתחילה שם מלחמת מחירים, לאזרחים זה מצויין, השאלה מה קורה לרשות השיווק, או לספקים של רשתות השיווק, והאם לא תהיה כאן אינפלציה של מוכרים על מיעוט של קונים דבר שיביא בסופו של יום להתרסקות חלק מהרשתות.
כ-יועץ שיווק, אני מסתכל על מפת ההתפרסות של רשתות השיווק: יינות ביתן נכנסו לבית שאן, רשת יוחננוף לנתיבות, אושר עד לפתח תקווה, מחסני להב בבאר שבע, מה שאומר שיותר ויותר רשתות נכנסות למרכזי הקניות זאת בנוסף לרשתות הגדולות מגה ושופרסל המפעילות חנויות נוחות בתוך הערים ולדוגמא בתל אביב נלחמים עם AM-PM אך כאן המלחמה שונה כי המחירים בשכונות הפנימיות הם הרבה יותר גבוהים מאשר ברשתות עצמם במרכזי הקניות הגדולים.
כ-יועץ שיווק, אני שואל את השאלה מי ינצח, מי יחזיק מעמד, האם החשיבה של "סופרמרקט" 10 פריטים במחירי הפסד מול 1000 פריטים במחירים רווחיים היא זאת שעושה את ההבדל ולא תוריד כלל ועיקר את הרווח התפעולי של הרשת. כי בסיכום כללי רשת שמוכרת במחיר רגיל ואף גבוהה מוצר בתוך העיר ואותו מוצר נמכר בהפסד מחוץ לעיר יכול להיות שיש כאן איזון שלא יפגע ברשתות המזון, כמובן תלוי ביחס המכירה בין שני הקטבים והאם סך הכול סל הקניות של הלקוח בסניפים הגדולים הוא רווחי.
כמי שעושק בתחום –יועץ שיווק מזה זמן רב, הלביש מותגים, בידל מוצרים ושירותים, נלחם בשוק הקמעונאי, אני די חושש מה-אגו הגדול של בעלי הרשתות ופחות הסתכלות מיקרוסקופית הנדרשת בהרכב התמחור של המוצרים מול הלקוחות.
לדעתי- רשת, שיש לה גם סניפי דיסקאונט בעיר וגם בחוץ., צריכה לצאת עם קו מחירים זול בשני אזורי המכירה, ולצאת בקמפיין פרסום שיוביל את הלקוחות גם בערים הגדולות וגם במרכזי הקניות לרשת שלהם, זה טוב לגבי "מגה" "שופרסל" "יינות ביתן" וכ"ד.
מאחר ואנו בעיקר מדברים על חברות ציבוריות, אשר לפעמים ההרפתקאה ותזרים המזומנים החיובי שרשתות אלה מייצרות עולות על השיקול של הרווח והפסד וזה מסוכן עד מסוכן מאד.
וזה עוד לא הסוף. לרשתות השיווק יש תוכניות להגדיל את קצב פתיחת הסניפים שלהם מה שאומר יותר היצע מאשר ביקוש, וזה תהליך לא מחושב ומסוכן.