אם תלכו באזור התחנה המרכזית של תל אביב בשעות הלילה המאוחרות אולי תופתעו לראות חבורת נשים לבושות בצהוב וחמושות בגז פלפל. יוזמה מקומית המבוססת על הגרסה הורודה וההודית.
שמה של ההתארגנות, “הנשים בצהוב”, המטרה: להקים משמרות הכוללות כעשר נשים שיסיירו ברחובות דרום תל אביב החל מחצות ועד לאור הבוקר ויפעלו במתכונת של שיטור קהילתי שיאפשר לנשים להלך ברחובות בבטחה.
מראיון בעיתון הארץ עם הנשים הללו עולה כי גם הן מפחדות להסתובב בדרום העיר בעצמן, המשטרה לא מצליחה לתת תחושת הגנה אמיתית לנשים ויש הרגשת הפקרות. הבנות טוענות שדפוס הפעולה המוצלח של ‘הנשים בוורוד’ בהודו הוא דפוס שכדאי שנאמץ כי מצבנו בדרום תל אביב דומה”. הן טוענות כי נוכחותן באזור תוריד את רמת הפשע.
האם נשים מן השורה צריכות לעזוב את ביתן בלילות כדי להילחם על הסדר והחוק? האם חזרנו לתקופת השומר? האם אזרחים יוצאים מנקודת הנחה כי המשטרה הרימה ידיים וויתרה על דרום העיר? ואיפה העירייה? איך יתכן הדבר כי דבר כזה יכול לקרות בחברה מתוקנת דמוקרטית ונאורה כפי שאנחנו כה אוהבים להצטייר בה?
אין ספק שהאחריות היא שלנו, מוסדות החוק והעירייה בראשן נעדרים מטיפול הולם בנושא.
הדרישה שלנו צריכה להיות החזרת נוכחות החוק לאזור הדרום, והגברת האכיפה והסדר בו.
צריך להבהיר כי באותם אזורים חיים לא רק מסתננים ומהגרים, גם תושבי עיר כמוני וכמוכם, צעירים וצעירות מבוגרים ומבוגרות, מיהי אותה משטרה ומיהי אותה עירייה שתפקיר אותם לתוהו ובבוהו הזה.
יאיר צברי
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=9-Kmflb0r7I#t=934s