כשחושבים על עיצוב, הנטיה היא לחשוב קודם כל על מראה חזותי. המראה החזותי של מוצר הוא אחד מכמה דברים שעוסק בהם מעצב תעשייתי. נוסף על כך, עיצוב תעשייתי למעשה נוגע גם באופן שבו מוצר מוצג ללקוחות, אופן התפעול של המוצר, והמאפיינים של השימוש בו. העיצוב התעשייתי משתמש בידע מתחומים רבים, החל באמנות חזותית, עבור בשיווק ומחקר שוק וכלה במדע, טכנולוגיה והנדסה. כדי ליעד עיצוב של מוצר עבור לקוחות פוטנציאליים, מעצבים תעשייתיים רוכשים מושג על רצונות הצרכנים בשוק והצרכים שלהם, תגובות פסיכולוגיות, אופנות, ומאפיינים המבדילים בין חתכים שונים של השוק. אחר כך, הם שואבים מהידע המדעי והטכנולוגי שעומד לרשותם כדי לפתח עיצוב שיקסום לצרכנים.
איך זה מתחיל?
השלב הראשון בפיתוח הוא בדרך כלל מודל או פרוטוטיפ של המוצר, שהוא למעשה דוגמה ראשונית שלו שלא נועדה עוד ליצור המוני. הפרוטוטיפ עובר מבחנים של שימושיות ותגובות אסתטיות, במטרה לגלות את חולשותיו והעלות רעיונות לשיפור. בהמשכו של תהליך עיצוב מוצר נופלות ההחלטות הסופיות לגבי החומרים מהם יהיה המוצר עשוי, הצורה שהמוצר יקבל, ממדיו ומשקלו, הגימור, המירקם והצבעים שלו, ולמעשה ה"לוק" והסגנון שלו. כמו כן, נקבעים מאפיינים של השימוש בו: היכן הוא ימוקם או כיצד יוחזק, איך ישתלב עם סביבתו, מה יהיה מרגש המוצר למגע. במכשירים רבים עיצוב המוצר משפיע על ממשק המשתמש. לדוגמה, המעבר מטלפון חוגה לטלפון לחצנים עירב חידוש בעיצוב המוצר. ההחלטה של סטיב ג'ובס לייצר את האייפון בממשק של מסך-מגע בלבד, ולא של מסך נפרד ומקשים נפרדים, היתה החלטה עיצובית שהתגלתה כמוצלחת ביותר מבחינת היענות הצרכנים.
שיקולים כלכליים בעיצוב תעשייתי
כמובן, החלטות של עיצוב מוצר משפיעות על עלות היצור וכפופות לה, ולכן גם על עלות המוצר לצרכן. בנוסף, רווחיות פיתוח המוצר עשויה להיות תלויה ברישום פטנט. המעצב התעשייתי שואף לחדש. אחת ממטרותיו היא להנדס את המוצרים באופן שלא חשבו עליו טרם לכן ומהווה שיפור שלא קיים אצל המתחרים. כדי להגן על היתרון של היצרן המחדש, נעשה בדרך כלל ניסיון לרשום פטנט על עיצוב המוצר. פטנט מבטיח בלעדיות של היצרן על מנגנון המוצר שפיתח.