הצהרת הון ונטל ההוכחה - ד"ר איתמר כוכבי, עורך דין, רואה חשבון וכלכלן.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
הצהרת הון:
הצהרת הון הינה דין וחשבון של מבוקר (עובד מדינה, בעלי תפקידים מיוחדים, נישומים, אזרחים שנתבקשו על פי חוק, תקנה, צו או החלטת בית המשפט), הכוללת דיווח מלא על כל הרכוש (1) וההתחייבויות (2) הן העסקיות והן הפרטיות בארץ ובחו"ל של התא המשפחתי (כולל בן או בת זוג וילדים עד גיל 18 שנים וכן בני משפחה המקיימים משק בית משותף), אשר תוצאתם הינה סך ההון הכולל נטו (3) של המבוקר למועד מסוים (בדרך כלל לתום שנה - .XX31.12) .
(1) הרכוש:
§ רכוש קבוע - מגרשים, בניינים, שיפורים במבנים, מטעים/שטחי מזרע חקלאים/חממות/בעלי חיים, דמי מפתח (כתובת), מכונות, ציוד, מכשירים וריהוט, זכות ראויה או מוחזקת, מוניטין, תשלומים על חשבון רכישת נכס קבוע, רכב וציוד כבד (דגם, שנת יצור, מספר רישוי), רכוש אחר קבוע.
§ רכוש שוטף – מלאי מוצרים (מבוסס על ספירה/הערכה), מלאי חומרי גלם (מבוסס על ספירה/הערכה), עבודות בביצוע (מבוסס על ספירה/הערכה), שטרות והמחאות מעותדות, חייבים ולקוחות, רכוש שוטף אחר.
§ קופה ובנקים כולל חשבונות מט"ח עסקיים לפי הסוג, השער וסה"כ הערך בש"ח ובמט"ח.
רכוש בעסקים:
§ השקעות בעסק פרטי –יתרת חשבון ההון, העו"ש וההלוואות לעסק.
§ השקעות בשותפות – יתרת חשבון ההון לשותפות, יתרת חשבון העו"ש לרבות ההלוואות לשותפות.
§ מוניטין – סכומים ששולמו עבור השקעות במוניטין וכד' שאינם משתקפים בספרי העסק.
§ השקעות בתאגידים (חברות או אגודות שיתופיות) – שיעור ההשקעה מסך הון המניות בתאגיד (באחוזים ובערך נקוב), שיעור ההשקעה האישית, יתרת חשבון העו"ש בתאגיד, הלוואות לתאגיד וכן תשלומים לחשבון מניות שטרם הוקצו.
§ השקעות אחרות – השקעות נוספות בעסקים אחרים (בארץ ובחו"ל).
רכוש פרטי:
§ נכסי מקרקעין בבעלות, חכירה, דמי מפתח. רכוש חקלאי בבעלות או בחכירה. כולל שינוי או תוספת לנכס, לרבות בניה בשלב ביצוע.
§ שיפורים ושיפוצים מעל 6,000 ₪.
§ חייבים
§ מזומנים וחשבונות בנקים (לא כולל מט"ח).
§ תכניות חיסכון, ביטוח חיים, קופת גמל, ניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה וכד'.
§ כלי רכב, שייט, טייס וכלי תחבורה אחרים.
§ תכולת הבית – מוצרים, בני קיימא, מוצרי חשמל, כלי נגינה, תמונות, שטיחים, עתיקות ועוד, בסכום שעלות כל פריט מעל 300 ₪.
השקעה בניירות ערך ומטבע חוץ:
§ השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה וקרנות נאמנות.
§ השקעות ומזומנים במטבע חוץ.
(2) ההתחייבויות:
התחייבויות כספיות לגורמים שונים כגון:
התחייבויות בעסק - כולל הלוואות, משיכות יתר, אשראי וכדומה.
§ ספקים וזכאים
§ שטרות לפירעון
§ הלוואות
רכוש והתחייבויות פרטיים – התחייבויות וזכאים.
(3) סך ההון הכולל נטו:
ההפרש בין סך כל הנכסים והרכוש נטו אשר בבעלות המבוקר בניכוי כל ההתחייבויות נטו הרובצות לפתחו, מהווה את סך ההון הכולל נטו עליו יצהיר המבוקר.
מטרת הצהרת ההון:
הצהרת ההון משמשת כאמצעי בקרה לבדיקת נאותות וסבירות הדיווחים של הכנסות המבוקר בין שתי תקופות מבוקרות באמצעות השוואת סך ההון הכולל נטו בין שתי התקופות המבוקרות.
מטרת ההצהרה היא לבחון נאותות וסבירות דיווחי ההכנסה של נישום בדוחות השנתיים ונועדה לתת למס הכנסה מידע על מצב הנכסים בניכוי ההתחייבויות של אדם למועד הביקורת.
החייבים בהגשת הצהרת הון לרשויות המס בישראל:
כל העצמאיים, מנהלי חברות, בעלי חברות, שכירים, בעלי הכנסות גבוהות וכן נישומים מבוקרים הנדרשים על ידי רשות המיסים להגיש הצהרת הון.
נישומים נדרשים להגיש הצהרת הון ראשונה במהלך שנת המס הראשונה (למועד פתיחת העסק) וכעבור מספר שנים יידרש להמציא הצהרת הון נוספת לאותו מועד, לשם השוואת ההון בין שני המועדים.
כיצד נבדק המבוקר/הנישום:
לקראת תום שנת המס, רשות המיסים נוהגת לדרוש הצהרות הון מהנישומים, על מנת לבדוק את סבירות הדוחות שהוגשו. בדיקת הסבירות מתבצעת מתוך: הצהרת ההון למועד פתיחת העסק, בתוספת: הרווחים החייבים במס והרווחים הפטורים במס (כגון ירושות). לאחר מכן, הפחתה של: המסים ששולמו והוצאות הצריכה (הוצאות מחיה). התוצאה המתקבלת צריכה להיות: ההון לתום התקופה. הנתונים לחישוב ההון, פרט לצריכה, נלקחים מהדוחות השנתיים של ההכנסות.
כיצד להיערך לקראת הצהרת ההון:
מוטב להכין בעוד מועד את הנתונים ואת המסמכים לתום השנה, זאת שאם ובמידה תידרש הצהרת הון, יהיה קל להכינה. רצוי להתרכז במסגרת הדוחות השנתיים גם בהכנסות פטורות ממס. מידע על הכנסות כאלה נדרש בדוח השנתי, אף כי אינו רלוונטי לקביעת ההכנסה בשנת המס המדווחת. למידע זה חשיבות רבה במסגרת השוואת הצהרות הון, ולכן כדאי לכלול פרטים אלה במסגרת הדוח השנתי. נישומים המקבלים החזרי מס הכנסה כדאי לשמור על הספחים שבהם נקובים החזרי המס. החזרים אלה פטורים ממס, לרבות ריבית והפרשי הצמדה שנצברו בגינם. ההחזרים מהווים מקור כספי בידי הנישום, והם משמשים הסבר לגידול הון שנוצר. כך גם, ירושות ומתנות המהוות הסבר לגידול ההון של המבוקר/הנישום. כאשר הסכומים אשר אינם הכנסה חייבת במס הינם בסכום גדול וניכר, שמירת המסמכים והמקורות שהעניקו את הנכסים, חשובה שבעתיים על מנת לתת מענה לגידול הנובע מהון בלתי מוסבר.
נישומים המקבלים מדי פעם מתנות של סכומי כסף מחו"ל, רצוי שיעשו זאת על ידי העברה בנקאית מחשבון הנותן לחשבון המקבל. על העברה כזו אפשר לקבל מהבנק מסמך, שבו נקוב הסכום המועבר ושמות נותן הכסף ומקבלו. הצגת המסמך לפני פקיד השומה תסביר את גידול ההון בעת בדיקת הצהרת הון.
בנייה פרטית של אזרח מבוקר/נישום, מהווה הוצאה פרטית, ואין צורך בשמירת מסמכים בעניין הזה. אולם רצוי לשמור את המסמכים העשויים לעזור להצהרת הון, וכן לעזור לחישוב מס שבח, אם יתחייב תשלומו בעת מכירת הבית. חשוב לזכור כי להתנהלות עם פקיד השומה בדיוני השומות, במקרה של "גידול הון", יש חשיבות רבה במקרה שההכרעה בוויכוח בין פקיד השומה לבין הנישום עוברת לבית המשפט. עוד חשוב לציין כי לייחוס גידול ההון לשנים סגורות יש חשיבות, ויש להצטייד בהוכחות לייחוס ההון לשנים סגורות.
השוואה בין הצהרות הון הינה כלי עזר העומד לרשות פקיד השומה לאיתור הכנסות בלתי מדווחות של נישום ולהטלת מס אמת על הכנסותיו בפועל.
הצהרות הון משמשות כלי יעיל בידי רשויות המס על מנת לבחון נכונות הדיווח על הכנסות הנישום. כידוע, אם הוכח קיומו של הפרש הון, על הנישום הנטל לספק הסברים לגידול בהון ולהראות כי זה אינה תולדה של הכנסה החייבת במס. סוגיית הגידול בהונו של הנישום הינה שאלה "לבר-פנקסית" (כלומר אינה קשורה לספרי הנהלת החשבונות אלא לעניין מקצועי/חשבונאי/משפטי), והנטל להוכחת מקור הגידול מוטל על הנישום. (*נטל ההוכחה להלן).
----------------------------------------------------------------------------------------
*נטל ההוכחה
יש להבחין בין הנטל הראייתי המהותי אשר הינו - "נטל השכנוע", לבין הנטל הדיוני אשר הינו - "נטל הבאת הראיות". שניהם יחדיו הינם - "נטל ההוכחה".
פסקי דין לעיון בסוגיה זו הינם: ע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון נ. מנהל המכס ומע"מ, ע"א 3576/92 מפגש האון וכן רע"א 1436/90 גיורא ארד. בעיקר ראו פסק דין - רע"א 3646/98 חב' כ.ו.ע לבניין בע"מ נ' מנהל מע"מ. בית המשפט העליון קבע במספר פסקי דין (ר' לעיל), כי הנטל הראייתי היה ונותר על כתפי הנישום. עם זאת הנטל הדיוני יכול לעבור מצד לצד, אך במקרים רבים הנישום נדרש להוכיח ממצא אשר אינו מסוגל להוכיחו, בשל הקושי בהבאת ראיות.
בפסק דין כ.ו.ע נפסק כי "נטל הבאת הראיות" ו"נטל השכנוע" בעניין אמיתות חשבוניות של הנישום שפנקסיו לא נפסלו, עובר אל כתפי מנהל מע"מ. זאת, לצורך הוכחת התשתית העובדתית שביסוד החלטתו, שלא להתיר בניכוי את מע"מ התשומות אשר בחשבונית שהינה ברשות הנישום.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
העיקר בהצהרת ההון היא האפשרות של השוואתה עם הצהרת-הון קודמת, השוואה כזו מאפשרת לפקיד השומה לקבוע באיזו מידה גדל הונו של נישום, ואם נמצא גידול, מתבקש הנישום להסביר מאיזה מקורות הוא נובע. לא הצליח הנישום להסביר את גידול הונו הסבר לגיטימי, נוצרת הנחה בי העודף הבלתי-מוסבר מקורו בהכנסה עליה לא דיווח לשלטונות המס בזמנו, ועל הכנסה זו נדרש הנישום לשלם תוספת מס. "כבר ברור שמי שמעלים חלק מרכושו מהצהרת המס כאילו מסר הצהרה בכוונה להתחמק מתשלום מס", כך קבע בית המשפט העליון (ע"פ 263/72) בפסק דין בו הורשע הנישום בעבירה של מסירת הצהרת הון כוזבת במזיד ובכוונה להתחמק ממס.