בפוסט האחרון דנתי בהרחבה במושג תרבות ארגונית, בחשיבותו הרבה אבל גם בחמקמקותו ובקושי לכמת אותו. בפוסט זה אני רוצה להרחיב את לכיוון המעשי – מהן הדרכים שבעזרתן יכולה ההנהלה להתוות או להטמיע תרבות ארגונית? מניסיוני, למנהלים, גם למנהלים בכירים ומנוסים, קשה מאוד למפות את התרבות הארגונית ולהגדיר אותה. הנה כמה פרמטרים מובחנים לבחינת התרבות הארגונית.
פרמטר מס' 1 – מיתוסים או מקרי קצה
בחברת המשלוחים האמריקניתFedEx קיים מיתוס אודות שליח שקיבל מפתח לתיבה שבה אמור היה להשאיר חבילה. כיוון שלא הצליח לפתוח אותה, אבל היה מחויב למוטו של החברה "כל חבילה תגיע אליכם ביום שלמחרת" הרי ש לא היסס לרגע, , הוציא את תיבת האכסון ממקומה, הביא אותה למשרדי החברה שבו פרצו אותה – הכניס את תכני החבילה והחזיר אותה למקומה כאילו לא ארע דבר. כדרכו של מיתוס, בדומה ל"טוב למות בעד ארצנו" של טרומפלדור, לא משנה כלל אם יסודו באמת צרופה, מה שחשוב הן ההשלכות שלו, ויתרה מזו – הצורך של החברה בו.
אם ניקח את המיתוס של FedEx, העובדים ששומעים את הסיפור, מפנימים את חשיבותה של העמידה בזמנים כערך עליון העולה על כל מגבלת מציאות. באופן זה, המוטיבציה שלהם לחקות את גיבור הסיפור ולזכות בשבחים על תפקודם הולכת וגוברת.
באשר לכוחם של מיתוסים בעולם העסקי הישראלי – קצת קשה לי להאמין בהם. הישראלים הם קצרי רוח, ולמנכ"לים רבים יש תחושה כי התרבות הארגונית השתנתה לגמרי עם כניסתם לתפקיד. המקרים הבודדים, כמו "שטראוס" או חברת החשמל, המכבדים ומטפחים מורשת היסטורית הם בבחינת פרט שאינו מעיד על הכלל. אני באופן אישי לא מכירה מיתוסים בחברות עסקיות ישראליות.
אני כן מכירה מקרי קצה, שמעידים על התרבות הארגונית. לדוגמה: התגייסות של עובדי חברת היי-טק למען עובדת חדשה שחלתה בסרטן. בחברה, שהיא חברה משפחתית ביסודה, קיימת אווירה של שותפות הדדית, שהבעלים והמנהלים טיפחו במשך שנים. בחברת הייטק אחרת, נהגה המנכ"לית להביא את כלבה למקום העבודה ואף רשמה אותו במצבת העובדים. אין ספק, שעובדה זו מצביעה על תרבות ארגונית לא-פורמאלית על כל המשתמע מכך.
פרמטר מס' 2- מחויבות הנהלה ודוגמה אישית
אמצעי נוסף שבעזרתו נוהגת ההנהלה להטמיע בעובדיה את התרבות הארגונית הוא כמובן הדוגמה האישית שמחלחלת כלפי מטה, או כפי שהיא נקראת בתקן ה-:ISO "מחויבות הנהלה". כל מנהיגות מתחילה בדוגמה אישית, בדיוק כמו המפקד שצועק "אחריי" בצבא. דוגמה אישית של מנהל יכולה לחזק תרבות ארגונית אם היא יציבה דייה באמצעים אחרים כמו תקשורת. לשם המחשה נוכל להזכיר את חברת Better Place שכל מנהליה הבכירים רכשו מכוניות חשמליות לעצמם. ברוב המקרים, גם בני המשפחה והחברים הקרובים של המנהלים נהגו כך ולמעשה שידרו לקהל הצרכנים, אך לא פחות חשוב מכך, גם לעובדים עצמם – כי הם מאמינים במיזם הייחודי בכל ליבם. כך למשל, בנוגע לשכר, נושא כאוב וחשוב בכל ארגון, אני יכולה להעיד כי בדוגמה אחת, כשהמנכ"ל והמנהלים הפחיתו משכרם באופן ניכר בעת משבר, הייתה לכך השפעה על העובדים, למרות הרינונים שההפחתה של המנהלים אינה דומה לזו של העובדים.
פרמטר מס' 3 – התנהגות בזמן משבר
לכאורה, לכל חברה מתוקנת, יש נהלים ותקנות שבאמצעותם היא מתנהלת. אולם, מה קורה בעת משבר ? האם אז עובדים לפי הספר ? כמובן שלא. הרבה פעמים זוהי ההזדמנות לבחון את התרבות הארגונית הלכה למעשה.
לדוגמה, לחברת טבע, חברה ותיקה ומצליחה, יש תרבות ארגונית של מצוינות, הרבה בזכות המנכ"ל המוכשר ופורץ-הדרץ שלה במשך שנים רבות, מר אלי הורוביץ ז"ל. לכולנו נדמה שאז ומעולם הייתה טבע חברה בין-לאומית. אולם, אני זוכרת כי על סף פריצתה לעולם ולארצות הברית באמצעות ה-FDA (שנת 1990 לערך) הייתה לחברה תקופה מעיקה של אי-ודאות ולחץ רב להצליח במשימה,
למרות שהמשימה הייתה קריטית לעתידה. אני יכולה להעיד, כיועצת שעבדה עם החברה באותה העת, כי בשום שלב של המתח הרב והלחץ, לא התערערה תחושת המצוינות והדבקות במטרה, ואני מדברת מהמנכ"ל עד לאחרון עובדי המעבדה. האנשים פעלו לפי התרבות הארגונית ולא לפי נהלים ותקנות. בשעת משבר, התגובות האינסטינקטיביות של קובעי המדיניות בארגון הן שהופכות לאבן היסוד של התרבות הארגונית, בדומה לשעת משבר ביחסים אישיים שהיא המבחן לחברות אמת. בהשאלה לזירה הפנים-ארגונית, נכון יהיה לומר כי שעת משבר, קשה ככל שתהיה, עשויה להוליד דווקא את שגרירי הארגון הטובים והנאמנים ביותר.
אילת צורי - המכון להדרכה בכתיבה עסקית מפתחת שיטת צורי להדרכה בכתיבה שיווקית,כתיבה עסקית,
כתיבה שיווקית לאינטרנט,כתיבה אינטרנטית,ניהול תוכן לארגונים,תקשורת למנהלים,תקשורת ניהולית ועוד..
מגוון סדנאות בנושא. מלקוחותינו המרוצים- סלקום, בזק והראל ביטוח.
לפרטים נוספים: 03-6471355/ 052-3510583